אלבום אולפן מאת אלטון ג'ון | ||||||
יצא לאור |
22 בינואר 1973 (בריטניה) 26 בינואר 1973 (ארצות הברית) | |||||
---|---|---|---|---|---|---|
הוקלט |
יוני 1972 אולפני Strawberry (אחד השמות לאולפני Château d'Hérouville (אנ')), Hérouville-en-Vexin (אנ'), צרפת מיקס באולפני טרידנט (אנ'), לונדון | |||||
מקום הקלטה | Château d'Hérouville | |||||
סוגה | פופ רוק | |||||
שפה | אנגלית | |||||
אורך | 42:45 | |||||
חברת תקליטים | DJM רקורדס (אנ') (בריטניה) • MCA רקורדס (ארצות הברית) | |||||
הפקה | גאס דאג'ן (אנ') | |||||
| ||||||
| ||||||
Don't Shoot Me I'm Only the Piano Player (בעברית: אל תירו בי, אני רק הפסנתרן) הוא אלבום האולפן השישי של הזמר והיוצר הבריטי אלטון ג'ון. הוא יצא לאור בינואר 1973 על ידי DJM רקורדס (אנ') ו־MCA רקורדס, הראשון מבין שני אלבומי אולפן שיצאו לאור באותה שנה[א]. הוא האלבום הראשון של ג'ון שהגיע לראש המצעד בבריטניה, והשני מבין שבעה אלבומים רצופים שהגיעו למקום הראשון בארצות הברית.
הסינגל המוביל, Crocodile Rock", היה הסינגל הראשון של ג'ון שהגיע למקום הראשון בארצות הברית. הסינגל השני מתוך האלבום, "Daniel", היה גם הוא להיט שהגיע למקום השני בארצות הברית, ולמקום הראשון בקנדה ובניו זילנד. שני הסינגלים היו להיטי טופ־5 בבריטניה.
לאחר יצירתו המהנה והקלה של האלבום הקודם,"Honky Château", יצירת "Don't Shoot Me I'm Only the Piano Player" התבררה כקשה. לאחר הקלטת "Honky Château", ועוד לפני שיצא לאור, יצאו ג'ון והלהקה[ב] לסיבוב הופעות בארצות הברית, סיבוב הופעות שנערך לאורך אפריל 1972 עד אמצע מאי, וחזרו לאולפן ב־Château d'Hérouville (אנ') (האתר שבו הוקלט "Honky Château") כדי להקליט את האלבום. ג'ון, שהיה מותש מעבודה, הרגיש על סף התמוטטות עצבים. אף על פי ששאר חברי הצוות היו להוטים לחזור לצרפת, ולאחר שכבר הגיעו לאתר, ג'ון שוחח עם המפיק דאג'ן ואמר לו בתחילה שאינו רוצה להקליט, אך לבסוף שינה את דעתו כדי "לגמור עם זה" (בלשונו) לפני החופשה שהייתה מתוכננת לו בחודש יולי בלוס אנג'לס. בהתאם לגישה זו הוא סבל ממזג רע, התלונן ורב עם כולם (כולל בטלפון עם האמרגן דיק ג'יימס (אנ'). הם לא דיברו אחר כך ארבעה חודשים). כפי שאובחן אחר כך, הוא אף היה חולה במחלת הנשיקה. מסיבות אלה ההקלטות לוו מבחינתו במאמץ רב. כתריסר שירים נכתבו במשך ארבעה ימים.
האלבום כולל עיבודי כלי נשיפה שנעשו על ידי המפיק, גאס דאג'ן (אנ'), ב־"Elderberry Wine", "Midnight Creeper" ו־"I'm Going to Be a Teenage Idol" (נגני כלי הנשיפה היו אותם הנגנים שניגנו באלבום הקודם). השיר האחרון, הוכרז, לאחר כתיבתו, כמחווה לידידו של ג'ון, סולן "טי רקס" מארק בולאן[ג]: "ניגנו אותו בשבילו, ואני חושב שהוא אהב אותו", סיפר ג'ון בריאיון למגזין "Beat Instrumental" (אנ'). "הוא לא הכה אותי, בכל אופן". האלבום כולל תזמורים של פול בקמסטר, תזמורים שהפכו נדירים יותר כבר מאז האלבום הקודם. את התזמור של בקמסטר ל־"Have Mercy On The Criminal" כינה ג'ון "מהפכני", בהופעתו עם התזמורת הסימפונית של מלבורן ב־1986[ד]. אף על פי שלא יצא כסינגל, זכה "Have Mercy On The Criminal" לביצועים של ג'ון בהופעות חיות לאורך השנים.
מבקרי מוזיקה מאותה תקופה כינו חלק מביצועי האלבום, ובמיוחד של "Crocodile Rock", "מועתקים", דבר שג'ון אישר בגלוי: בספרה של אליזבת רוזנטל "His Song: The Musical Journey of Elton John", ג'ון מצוטט באומרו ש־"Crocodile Rock" נכתב כמחווה גלויה (פסטיש) לאלבומי שנות ה־50, תוך שהזמרה שלו מחקה במכוון את הזמר בובי וי. "High Flying Bird" תוכנן להישמע כהקלטה של ואן מוריסון, ו־"Midnight Creeper" תוכנן להישמע כשיר של "הרולינג סטונז".
ג'ון התייחס בביטול לאלבום, שאותו כינה "מאוד פופי" ו" חד־פעמי" ("disposable"), אף כי מבקרי מוזיקה והקהל קיבלו את האלבום בחום — שני הסינגלים הצליחו מאוד. ג'ון נהנה מביקוש רב וממופעים מכורים מראש, בסיוע ההצלחה הגדולה של הסינגלים.
בהקלטות האלבום הוקלטה גם גרסת פסנתר לשיר "Skyline Pigeon" (מאלבום הבכורה, "Empty Sky"), שהייתה צד ב' של הסינגל "Daniel". הגרסה צורפה כרצועת בונוס במהדורה המחודשת של האלבום, שיצאה בשנות ה־90.
שם האלבום נבחר בעקבות היכרות של ג'ון עם הקומיקאי גראוצ'ו מרקס. ג'ון הכיר את מרקס במהלך החופשה שלאחר הקלטת האלבום. השניים הסתדרו היטב ונפגשו במספר אירועים. ג'ון, שסבל הקנטות מלשונו החדה של מרקס (אם כי צחק)[ה], עשה באחד המקרים מחוות חיקוי של הרמת ידיים ואמר: ”אל תירה בי, אני רק הפסנתרן”. על עטיפת האלבום מצולם זוג מחוץ לאולם קולנוע, כששם הסרט שכתוב על הכרזה הוא: " אל תירו בי, אני רק הפסנתרן, בכיכוב אלטון ג'ון". כמו כן, בעטיפה מוצגת כרזת סרטם של האחים מרקס Go West (אנ'), כמחווה לגראוצ'ו מרקס.
השם הוא גם אלתור על שם סרטו של פרנסואה טריפו "תירו בפסנתרן" (1960) ועל הציטוט המקורי, שנלקח מאוסקר ויילד, ”אל תירו בפסנתרן, הוא עושה כמיטב יכולתו”, שויילד אמר שראה אותו תלוי מעל פסנתר בבר בעת ביקור שלו בארצות הברית.
בבריטניה, היה זה האלבום הראשון של ג'ון שהגיע למקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי, ב־10 בפברואר, ונשאר בראש המצעד במשך שישה שבועות. נכון לינואר 2021, זהו גם האלבום של ג'ון ששהה הזמן הרב ביותר במקום הראשון בבריטניה, מלבד אלבום הלהיטים מ־1974, Greatest Hits. היה זה גם האלבום הראשון שלו שכלל שני סינגלים שהיו להיטי טופ־5 במצעד הסינגלים הבריטי: "Crocodile Rock" הגיע למקום החמישי, ו־"Daniel" הגיע למקום הרביעי.
בארצות הברית, היה זה האלבום השני ברציפות של ג'ון שהגיע למקום הראשון במצעד בילבורד 200, בחודש מרץ, ושהה בראש המצעד במשך שבועיים, ובסך הכל שהה במצעד למעלה משנה וחצי. הסינגל המוביל, Crocodile Rock", היה הסינגל הראשון של ג'ון שהגיע למקום הראשון במצעד בילבורד הוט 100 (בהחליפו את Superstition (אנ') של סטיבי וונדר), ושהה במקום הראשון במשך שלושה שבועות. כמו כן, הוא הסינגל הראשון של ג'ון שהגיע למקום הראשון במצעד הסינגלים הקנדי RPM 100. הסינגל השני מתוך האלבום, "Daniel", היה גם הוא להיט שהגיע למקום השני בארצות הברית, ולמקום הראשון בקנדה ובניו זילנד. "Teacher I Need You" קיבל השמעות רדיו רבות בתחנות FM בארצות הברית.
דירוגים מקצועיים | |
---|---|
ציוני ביקורות | |
מקור | ציון |
AllMusic | |
מדריך האלבומים של קריסטיגו (אנ') | +C |
רולינג סטון | (אוהדת) |
The Daily Vault | +B |
סטיבן הולדן, מבקר "רולינג סטון", כתב שהאלבום הוא "בידור שובה לב" המסמן את המשך השלב השני בקריירה של ג'ון, שלב שהחל עם האלבום הקודם, "Honky Château". הולדן טען שהמוזיקה של ג'ון הייתה מבחינה מהותית "הטוב שברוק אנד רול של שנות ה־50 ושנות ה־60 המוקדמות". הוא כתב שהאלבום "טוב כקודמו, אם לא יותר" ושבאופן כללי, השירים האפקטיביים ביותר הם ה"טיולים בפנטזיה־נוסטלגיה", כדוגמת "Crocodile Rock". הוא תיאר את "Daniel" כשיר המרגש ביותר באלבום, "אבן חן של וירטואוזיות טכנית", שהלחן והביצוע שלהם "באופן בלתי רגיל מלאי רגישות והבעה", ושהמילים של טופין "נפלאות באופן יוצא מן הכלל". הולדן עשה שימוש במשל מתחום האיגרוף בסכמו: ”אם 'Honky Château' ביסס את מעמדו של ג'ון כמתמודד מוביל לכתר אליפות המשקל תרנגול של הרוק אנד רול, 'Don't Shoot Me I'm Only the Piano Player' צריך לתת לו את התואר”.
סטיבן תומאס ארלוויין, מבקר AllMusic, כתב בביקורת רטרוספקטיבית, שהאלבום הוא בעל האופי ה"פופי הישר" ביותר של ג'ון נכון לאותה תקופה, ושהוא תוכנן כפסטיש של סגנונות פופ קלאסי ועכשווי. ארלוויין ציין את הסינגלים מהאלבום, והוסיף שהוא מעט "בלתי מאוזן": לצד רצועות כמו "I'm Going to Be a Teenage Idol" ו־"Elderberry Wine" ש"חזקות כמו כל דבר אחר שג'ון הקליט", יש יותר מדי מלודיות ש"פשוט לא מחזיקות". ארלוויין סיכם שבחלקים הטובים של האלבום הוא "מהנה מאוד" ו"מעוצב במיומנות".
ג'ון ויסקונטי מאתר "Culture Sonar", כתב בביקורת רטרוספקטיבית, שהאלבום הוא "יצירה פנטסטית שכוללת כמה שירים מצוינים". ויסקונטי ציין את השירים "Midnignt Creeper" ה"סטוני", "Have Mercy On The Criminal" "רב העוצמה", "Elderberry Wine" ה"רוקי", "Teacher I Need You" ה"קופצני", "Blues For My Baby and Me" ה"יפה" ו־"High Flying Bird" ה"עדין". ויסקונטי כתב שג'ון הוא "אמן של אלבומים", אף שהייתה לו הצלחה גדולה מאוד גם עם סינגלים. עוד כתב שהאלבום הוא כנראה האלבום הפופי ביותר בשלב ההוא בקריירה של ג'ון. ויסקונטי סיכם שאף שהאלבום לא מגיע ל"פסגות" של "Tumbleweed Connection", "Goodbye Yellow Brick Road" ו־"Captain Fantastic and the Brown Dirt Cowboy", עדיין הוא אחת מעבודותיו הטובות ביותר של ג'ון.
ג'ף קלטרבאנק מ־"The Daily Vault" כתב שזהו האלבום הראשון שבו ג'ון "התמסר לחלוטין" למוזיקת פופ במשך כל האלבום. קלטרבאנק תיאר את השירים: "Daniel" הוא אחד הביצועים המרגשים שלו, "Crocodile Rock" הוא מחווה, הן מבחינת מוזיקה הן מבחינת מילים, לשנות ה־50, עם "פזמון שלחלוטין לא ניתן לעמוד בפניו", "Teacher I Need You" הוא "פזמון כיפי", "Elderberry Wine" "חייב יותר ל־R&B מאשר לפופ" שג'ון "מניע אותו בכוח אישיותו גרידא" ו־"Blues For My Baby And Me" הוא "ללא עוררין אחת מהבלדות של ג'ון שאינן מוערכות כראוי". בשלושת השירים הבאים החומר נחלש, לדעת קלטרבאנק, ובמיוחד ב־"Texan Love Song" ה"נדוש", שבאופן מסוים תופס אווירת קאנטרי, אך "קשה להתחמק מהטיפשיות של המילים". על "Have Mercy On The Criminal" כתב שהוא "ה־'Madman Across the Water'[ו] של האלבום, "עם נימה אפלה ומניפולציה מבריקה של מצבי רוח". על השיר החותם, "High Flying Bird", כתב שגם הוא שיר שאינו מוערך כראוי, עם הרמוניות קוליות של ג'ונסטון, אולסון ומארי ש"מעבירות צמרמורות בעמוד השידרה שלי בכל פעם". קלאטרבנק סיכם: ”'Don't Shoot Me I'm Only the Piano Player' די קרוב להיות אחד מאותם אלבומי חובה של אלטון ג'ון, אבל הוא מוֹעד בדיוק כמה שצריך כדי למנוע ממנו להגיע לרמה הזאת. עדיין, 'Don't Shoot Me' עורך את השולחן באופן מושלם למה שעתיד לבוא בעתיד הקרוב”.
מילות השירים נכתבו על ידי ברני טופין, המוזיקה לשירים הולחנה על ידי אלטון ג'ון.
צד א' | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מס' | שם | משך | |||||||
1. | Daniel |
3:55 | |||||||
2. | Teacher I Need You |
4:10 | |||||||
3. | Elderberry Wine |
3:34 | |||||||
4. | Blues for My Baby and Me |
5:39 | |||||||
5. | Midnight Creeper |
3:52 |
צד ב' | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מס' | שם | משך | |||||||
1. | Have Mercy on the Criminal |
5:58 | |||||||
2. | I'm Going to Be a Teenage Idol |
3:56 | |||||||
3. | Texan Love Song |
3:33 | |||||||
4. | Crocodile Rock |
3:55 | |||||||
5. | High Flying Bird |
4:12 | |||||||
משך כולל: |
42:45 |
מס' | שם | משך |
---|---|---|
11. | Screw You (Young Man's Blues) |
4:43 |
12. | Jack Rabbit |
1:50 |
13. | Whenever You’re Ready (We’ll Go Steady Again) |
2:51 |
14. | Skyline Pigeon(גרסת פסנתר[ז]) |
3:56 |
משך כולל: |
56:05 |
מספרי הרצועות מתייחסים למהדורות התקליטור והמהדורות הדיגיטליות של האלבום.
מצעד שבועי (1973)
| ||
---|---|---|
מדינה | מצעד | מיקום שיא |
אוסטרליה | מצעד האלבומים האוסטרלי | 1 |
ארצות הברית | בילבורד 200 | 1 |
בריטניה | מצעד האלבומים הבריטי | 1 |
גרמניה | GfK – טופ 100 | 16 |
דנמרק | היטליסטן | 4 |
הולנד | מצעד 100 האלבומים ההולנדיים | 2 |
יפן | אוריקון | 4 |
נורווגיה | VG-lista | 1 |
ספרד | PROMUSICAE | 1 |
פינלנד | המצעדים הפיניים הרשמיים | 2 |
קנדה | מצעד האלבומים הקנדי | 1 |
מצעד שנתי (1973)
| ||
---|---|---|
מדינה | מצעד | מיקום שיא |
אוסטרליה | מצעד האלבומים האוסטרלי | 4 |
ארצות הברית | בילבורד 200 | 8 |
בריטניה | מצעד האלבומים הבריטי | 1 |
הולנד | מצעד 100 האלבומים ההולנדיים | 17 |
מצעד שנתי (1974)
| ||
---|---|---|
מדינה | מצעד | מיקום שיא |
ארצות הברית | בילבורד 200 | 67 |
מצעד שנתי (1975)
| ||
---|---|---|
מדינה | מצעד | מיקום שיא |
דנמרק | היטליסטן | 18 |
מקום | הסמכה | מכירות |
---|---|---|
ארצות הברית (RIAA) | פלטינה ×3 | 3,000,000^ |
^אומדן היחידות המופצות מבוסס על הסמכת האלבום בלבד |