Quand on n'a que l'amour

Quand on n'a que l'amour ("קאנט און נא קה ל'אמור" - בצרפתית: "כשאין לנו דבר זולת האהבה") הוא פזמון בצרפתית שנכתב על ידי הזמר-יוצר הבלגי ז'אק ברל בשנת 1956. השיר, שהיה בין שיריו המוקדמים של ברל, זכה להצלחה גדולה. הוא הגיע למקום השלישי במצעד הפזמונים הצרפתי, פרץ את הדרך עבור ברל לתודעת הציבור הצרפתי והחל בגיבוש מעמדו של ברל כיוצר מהשורה הראשונה בזמר הצרפתי. הגרסה העברית, המוכרת בשם "אם נדע לאהוב", תורגמה על ידי יעקב שבתאי ובוצעה על ידי מספר מבצעים, כולל יוסי בנאי.

השיר

יש המוצאים בחלק משיריו המוקדמים של ברל, כולל בשיר זה, השפעה נוצרית וערכים המרכזיים לנצרות: הצורך בידידות, אחווה, שלום ואהבה. תחילתו של השיר מתארת אהבה בין בני זוג, אהבה שאינה בת-חלוף; היא גם הולכת ומעמיקה וגם מתוארת כ-"grand voyage" (מסע גדול). תהליך ההפיכה לחלק מזוג נתפס אצל ברל כפעולה חיובית של הקרבה עצמית, וויתור על האנוכיות ועל הנרקיסיזם. גם בהקלטות אולפן וגם בהופעות מול קהל, השיר מתגבר בהדרגתיות (קרשנדו) ומגיע לקראת הסיום לשיא משולהב ובו המשורר חוזה שמחה נצחית, תקוה ואופטימיות. להשקפת המשורר, לאהבה יש אף השפעות פיזיות על העולם: היא יכולה לרפא את הכאב, את העוני, את פחד המוות ואף את המוות עצמו. בכך, האהבה מקבלת איכות כמו-דתית ומאפשרת לאהבה שהחלה כאהבת זוג פרטית וצנועה "לאחוז את כל העולם בידיו".

גרסאות כיסוי

בצרפתית

בין האמנים שהקליטו ביצועים לשיר בשפת המקור בולטים דלידה, איזבל אוברה, סלין דיון, אלן ברייר, לארה פביאן, פטרישיה קאס, ולטיפה.
ב-27 בנובמבר 2015 בוצע השיר על ידי הרכב שכלל שלוש זמרות: נולוון לרואה (צר'), קמליה ז'ורדנה (צר') ויעל נעים, במסגרת טקס אזכרה לקרבנות פיגועי נובמבר 2015 בפריז, שנערך בארמון האינווליד.

באנגלית

ב-1968 תורגם השיר על ידי מורט שומאן ואריק בלאו לאנגלית תחת השם "If We Only Have Love". תרגום השיר היה חלק מתרגומי שיריו של ברל לאנגלית לצורך העלאת מחזמר באוף ברודוויי "Jacques Brel is Alive and Well and Living in Paris". בהפקה המקורית חתם השיר את המופע שכלל 26 שירים.

ברוח הזמן ששררה בארצות הברית בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 ורעיונות אודות שלום ואחווה עולמית, הגרסה האנגלית הדגישה את הרעיונות האוניברסליים המופיעים בשיר. קיימת טענה כי השיר בוצע על ידי אמנים שונים בעצרות בארצות הברית כנגד המעורבות האמריקאית במלחמת וייטנאם.

בהמשך ביצעו את הגרסה האנגלית גם דיון וורוויק, ג'וני מאטיס ובארי מנילו.

הגרסה העברית - "אם נדע לאהוב"

יעקב שבתאי תרגם את השיר עבור המופע של תיאטרון בימות ב-1970: "עולמו של ז'אק ברל" (הגרסה העברית למופע בברודוויי), בבימויו של מוני יכין ובהשתתפותם של: ישראל גוריון, ריקי גל, דני ליטני ואביבה שוורץ. במופע (שכלל גם קטעים בשירה סולנית) בוצע השיר על ידי הלהקה כולה. הניהול המוזיקלי של המופע היה של יצחק גרציאני וההדרכה הקולית של חנה הכהן. גם הגרסה העברית של יעקב שבתאי הלכה בעקבות הגרסה האנגלית והדגישה את השאיפה לשלום ולאחווה בין בני האדם.

ב-1985 ביצע יוסי בנאי את השיר כשיר הנושא של תוכניתו "אם נדע לאהוב", שכללה משיריו של ז'אק ברל בעיבוד מוזיקלי של רפי קדישזון.

ב-2004 יצא לאור ביצוע של אריק לביא לשיר על גבי האלבום "בדרכי שלי - הקלטות נדירות", בעיבוד מוזיקלי של צור בן-זאב.

ב-2017 העלה תיאטרון באר שבע מופע שנקרא "אם נדע לאהוב - מסע תאטרלי מוזיקלי בעקבות שיריו של ז'אק ברל", בניהול מוזיקלי של שוש רייזמן. גם כאן, חתם השיר את המופע, אך הפעם בוצע כדואט, על ידי רעות אלוש ועלאא דקא.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רן יגיל, ז'אק ברל. נובלה ביוגרפית - 7, "בננות Blogs",‏ 29 ביולי 2009
  2. ^ Chris Tinker, "Georges Brassens and Jacques Brel - Personal and Social Narratives in Post-War Chanson", Liverpool University Press, 2005, p.33 Chris Tinker, Georges Brassens & Jacques Brel, Liverpool University Press, 2005. (באנגלית)
  3. ^ 1 2 3 Tinker, p.63
  4. ^ Tinker, p.64-65
  5. ^ Quand on n'a que l'amour, בביצוע נולוון לרוי, קמליה ז'ורדנה ויעל נעים, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב
  6. ^ Louis Girard and Hiram Lee, 30 years since the death of Jacques Brel: his life, his art, his legacy, באתר "העולם הסוציאליסטי", 15 בדצמבר 2008
  7. ^ עולמו של ז'ק ברל (1970), באתר "סטריאו ומונו"
  8. ^ יוסי חרסונסקי, ברל של בנאי, מעריב, 25 באוגוסט 1985
  9. ^ אם נדע לאהוב, באתר תיאטרון באר שבע, פברואר 2017
  10. ^ עמוס אורן, אם נדע לאהוב - מנתחים את ז'ק ברל, באתר "הבמה", יולי 2017