ערך מחפש מקורות
| ||
ערך מחפש מקורות | |
האימפריאליזם המודרני מתאר את התפשטות שליטת האימפריות האירופיות בין השנים 1830 ל-1914, בעיקר לעבר יבשת אפריקה ודרום-מזרח אסיה. המעצמות האימפריאליות ששלטו באותה תקופה היו: בריטניה, צרפת, רוסיה ויפן. האימפריאליזם המודרני היה מהגורמים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה ועם תחילתה הוא הסתיים.
אימפריאליזם (Imperialism) הוא מושג המתאר את התפשטותה של אימפריה אל שטחים חדשים, לצורך הקמת מושבות (קולוניות) ותוך אכיפת שלטונה עליהן וניצול אוצרות הטבע וכוח האדם שלהן. האימפריאליזם המודרני, אשר הגיע לשיאו בסוף המאה ה־19 ובראשית המאה ה־20, ביטא את שאיפת המעצמות החזקות להביא תחת שליטתן את המדינות הנחשלות, לשיטתן, מבחינה תרבותית וכלכלית על מנת להשיג עוצמה ויוקרה, לרוב בהשוואה למעצמות אימפריאליסטיות אחרות.
מניעיו המוצהרים של האימפריאליזם המודרני היו בדרך כלל הומניים יותר והוא לווה במרוץ חימוש אדיר, בעינויים אכזריים ובשימוש בכלי נשק חדשים וקטלניים.
לבריטניה יש מטרה להעלות את מעמדה על ידי כיבושים אימפריאליסטים ולחזק את צבאה על ידי הקמת בסיסים צבאיים במושבות בדרך להודו.
כיווני התפשטות: המזרח הרחוק ואפריקה.
בעקבות איחוד גרמניה, לצרפת היה אינטרס לחזק את מעמדה ברחבי העולם. בנוסף, כיוון שהיא תכננה מלחמת נקם בגרמניה היה לה אינטרס להשיג בסיסים צבאיים ולגייס חיילים לוחמים. כיבוש אימפריאליסטי מספק הזדמנויות לכל אילו.
כיווני התפשטות: צפון אפריקה, המזרח הרחוק.
רוסיה מזה שנים שאפה להשיג מוצא לים הפעיל בכל ימות השנה, דבר שיקנה לה יתרון פוליטי כלכלי ואסטרטגי.
כיווני התפשטות: בעיקר בכיוון המזרח הרחוק
איחודה של איטליה יצר אווירה לאומית ולאומנית. בנוסף לכך יש לאיטליה בעיה דמוגרפית והמושבות יכולות לספק לה פתרון לבעיית צפיפות האוכלוסין שלה.
כיווני התפשטות: צפון אפריקה.
מדיניותו של אוטו פון ביסמרק שללה את השתתפות גרמניה במירוץ האימפריאליסיטי מתוך מטרה להימנע מעימותים עם בריטניה. אולם עלייתו של וילהלם השני אשר דגל במדיניות של 'וועלט פוליטיק', כלומר - פוליטיקה עולמית, יחד עם לחץ הקהל הגרמני הובילה את גרמניה לכיבושים ברחבי העולם.
כיווני התפשטות: המזרח הרחוק, אפריקה והאימפריה העות'מאנית.
השתתפותה של יפן באימפריאליזם הפתיעה את המעצמות האירופאיות, אך עם התפתחותה המהירה והמודרניזציה הרחבה שעברה פיתחה אף היא שאיפות אימפריאליסטיות.
כיווני התפשטות: המזרח הרחוק.
דוקטרינת מונרו דגלה בגישה מדינית בדלנית והותירה את ארצות הברית תחילה מחוץ למערכת האימפריאליסטית. מתוך מטרה לאפשר לארצות הברית להשתתף באימפריאליזם במזרח הרחוק הודיע ג'ון היי על מדיניות הדלת הפתוחה והתיר לארצות הברית להשתתף, אם כי באיחור, בתחרות האימפריאליסטית ביבשת אסיה.
המעצמות האימפריאליסטיות הובילו את המושבות הנכבשות לפיתוח רב בתחומי כלכלה, תרבות, רפואה וחברה. בסופו של דבר, תהליך הדה-קולוניזציה היה תוצאה ישירה של ההתפתחות התרבותית בארצות הנכבשות. ילידי המקום שאפו ליישם את רעיונות החופש והשוויון אותם למדו מהכובשים אותם.
האימפריאליזם הוביל לסכסוכים רבים ומתח פוליטי רב באירופה והיווה זרז למשברים הנמנים עם הגורמים למלחמת העולם הראשונה.