אליזבת פריי
 | |
| לידה |
21 במאי 1780 נוריץ', הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
12 באוקטובר 1845 (בגיל 65) רמסגייט, הממלכה המאוחדת |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| מקום קבורה |
Quaker Burial Ground |
| בן או בת זוג |
Joseph Fry (19 באוגוסט 1800–1845) |
| מספר צאצאים |
11 |
  | |
אליזבת פריי (באנגלית: Elizabeth Fry; 21 במאי 1780 - 12 באוקטובר 1845), הייתה אשת-רוח בריטית, הומניסטית, פעילת זכויות אדם ופעילת רפורמות חברתיות. השתייכה לקהילת הקווייקרים באנגליה.
פעילותה של פריי, שנוספה לפעילותו של ההומניסט ג'ון הווארד, הביאה לרפורמות מרחיקות לכת ביחס החברה לאסירים בבתי כלא, ובהחלת אמות מידה הומניסטיות כלליות הרואות באסיר אדם בעל זכויות. דיוקנה מתנוסס על שטר כסף 5 לירות שטרלינג שהוכנס למחזור בשנת 2001.
רקע משפחתי
אליזבט פריי נולדה בעיר נוריץ' שבאנגליה, למשפחת גורני, משפחה נוצרית קווייקרית. אביה, שהיה שותף בניהול בנק, איפשר למשפחה חיי רווחה. במשפחתה היו 12 ילדים. אליזבת ואחיותיה גדלו ברוח שוויונית שעודדה לימוד אקדמי, מעורבות פוליטית ומעורבות חברתית אף לנשים, וזאת בשונה מהמקובל באותה תקופה.
בשנת 1800 נישאה לג'וזף פריי, בנקאי בעל שם ובעל קשרים פוליטיים, קווייקר אף הוא. לבני הזוג נולדו 11 ילדים. בשנת 1811 הוכרה ככומר בכנסייה הקווייקרית.
פעילותה למען זכויות אסירים
בעידוד ידיד המשפחה בעל עמדות הומניסטיות ביקרה אליזבת פריי בכלא ניוגייט שבלונדון. תנאי המאסר שראתה היו מחרידים. האסירים שהו בתנאי צפיפות וזוהמה, היו חשופים להתעללויות מצד אסירים אחרים ומצד סוהרים ללא פיקוח. לא הייתה הפרדה מובנית בין גברים לנשים בכלא, ולא היה פיקוח שמנע פגיעה בנשים האסירות מצד אסירים אחרים ומצד סוהרים. לא היה טיפול רפואי נאות, דבר שהביא לחולי ולעיתים למוות. הסוהרים לא קיבלו משכורות מהמדינה, ואת שכר עבודתם נהגו לגבות מהאסירים עצמם, בכניסתם ובצאתם מהכלא, לעיתים תוך שימוש בכוח.
עונש המוות היה נהוג ביותר מ-200 עבירות, וכן הייתה מקובלת ענישה גופנית כדוגמת הכאה.
פריי ומשפחתה היו מקורבים לשרים בכירים בממשלה. פריי נפגשה מספר רב של פעמים עם גורמים בעלי השפעה שלטונית, וכן נפגשה עם המלכה ויקטוריה, שהעריכה כפי הנראה את פעילותה.
בשיתוף עם אחיה ג'וזף גורני, פעלה אליזבת פריי לביטול עונש המוות בבריטניה על רוב העבירות, ולביטול הענישה הגופנית.
בשנת 1817 הקימה את העמותה הציבורית לשיפור תנאי הכליאה של נשים אסירות בכלא ניוגייט, עמותה שהקמתה הייתה דבר ראשוני ויוצא דופן בזמן ההוא.
לאור פעילותה הציבורית ושתדלנותה הפוליטית, נחקק בפרלמנט הבריטי בשנת 1823 חוק המחייב את השלטונות במתן זכויות לאסירים (Gaols Act 1823) (אנ'), שכלל:
- הסדרת ביקורים סדירים לאסירים.
- תשלום לסוהרים על ידי הנהלת הכלא, ואיסור על לקיחת תשלום מידי האסירים עצמם.
- הפרדת אסירות מאסירים, ומינוי סוהרות נשים לשמירה על אסירות.
- איסור על הכאת אסירים ועינויים לצורכי ענישה.
בנוסף, הביאה שתדלנותה להפחתה משמעותית של העבירות עליהן הוטל עונש מוות; דבר שהביא לתחילתו של מהלך לביטול עונש זה כעבור שנים.
פעילות הומניסטית נוספת
בין פעולותיה הנוספות סייעה אליזבת פריי לחסרי בית על ידי בניית מקלט ציבורי לחסרי דיור. לפי דבריה הקימה את הבית לאחר שראתה ברחוב גופה של נער שלא שרד את החורף הקשה של 1818. בשנת 1824 ייסדה בעיר ברייטון עמותה ציבורית לביקורי בית לצורך תמיכה בנזקקים. עם פטירת בעלה בשנת 1828 הפך אחיה למנהל העסקים, ובתקופה זו הורחבו פעולותיה הציבוריות. בשנת 1840 פתחה לראשונה בית ספר ציבורי לנשים העוסקות בתפקיד אחיות רחמניות, דבר שהיווה לימים השראה לפלורנס נייטינגייל, מייסדת מקצוע הסיעוד המודרני. פעולותיה אלה, שהיו ראשוניות בגישתן, היוו שינוי משמעותי מהיחס המקובל מצד החברה כלפי אוכלוסיות חלשות, בתקופת המהפכה התעשייתית.
קישורים חיצוניים
- אליזבת פריי - באנציקלופדיה בריטניקה - המהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה
- על אליזבט פריי מתוך www.spartacus.schoolnet.co.uk (באנגלית)
- אליזבת פריי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אליזבת פריי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)