מידע כללי | |
---|---|
מאת | סטיבן קינג |
שפת המקור | אנגלית |
סוגה | דרמה ופנטזיה |
הוצאה | |
הוצאה | New American Library |
תאריך הוצאה | 1996 |
מספר עמודים | 448 |
הוצאה בעברית | |
הוצאה | הוצאת מודן |
תאריך | 2000 |
תרגום | עדי גינצבורג-הירש |
פרסים | |
פרס ברם סטוקר לרומן (1996) | |
קישורים חיצוניים | |
הספרייה הלאומית | 001936025 |
גרין מייל (הַמַּייל הירוק - The Green Mile) הוא סיפור דרמה ופנטזיה שנכתב על ידי הסופר האמריקני סטיבן קינג בשנת 1996.
העלילה מתרחשת בשנת 1932, באגף ה' של בית הסוהר "קולד מאונטיין". זהו אגף הנידונים למוות באמצעות כיסא חשמלי, המכונה "המחשמל" או "המנצנץ הזקן" ("Old Sparky"), ואשר ההוצאה להורג בעזרתו מכונה "רכיבה על הברק". "המייל הירוק" הוא הדרך מהאגף אל אזור ההוצאה להורג שאורכו מייל אחד והיה בצבע ירוק. הסיפור מוצג מבעד לעיניו של הסוהר הראשי - פול אדג'קומב. דרכו אנו מתוודעים לסיפורי האסירים המחכים למותם, לבעיות העבודה בבית הסוהר וכן לבעיות בחייו האישיים. כל זאת, עד לתפנית הגדולה בספר: בואו של ג'ון קופי. קופי - ענק שחור ובור - מואשם באונס ורצח של שתי ילדות תאומות, ומגיע ישירות לאגף הנידונים למוות. עד מהרה מגלה אדג'קומב כי המצב אינו פשוט כפי שהוצג בתחילה, וכי קופי הוא דמות מורכבת בהרבה מכפי שנראה.
הספר יצא לראשונה כסדרה בהמשכים. לאחר מכן חוברו כל הפרקים לספר אחד.
פול אדג'קומב, הסוהר הראשי, מתאר את אגף ה', אגף הנידונים למוות בבית הסוהר "קולד מאונטיין"; את האסירים שנכחו שם; חבריו הסוהרים והסוהר שלדבריו היה שנוא על כולם וסדיסט עד מאוד. תפנית הסיפור מתרחשת כאשר מגיע לבית הסוהר אסיר שחור, בוּר ועצום ממדים ושמו ג'ון קופי, שנידון למוות בגין אונס ורצח של שתי ילדות לבנות.
לפני שג'ון קופי הגיע לאגף ה', מספר אדג'קומג על עכבר מופלא אשר הופיע שם יום אחד והתנהג בצורה אנושית להפליא. אחד הסוהרים, ברוטוס האוול, נתן לעכבר את השם "וילי ספינת-קיטור", אחד מסרטי מיקי מאוס. כל האנשים אשר ראו את העכבר חיבבו אותו, מלבד הסוהר פרסי. כשהגיע דלקרואה, צרפתי אשר הואשם באונס נערה, ברציחתה וברציחת אנשים נוספים, התיידד עם העכבר וכינה אותו "מר ג'ינגלס".
כאן חוזר סיפורו של ג'ון קופי. הוא מתגלה כבעל נפש של ילד וכוחות על טבעיים, בעזרתם הוא יכול לרפא כל מחלה, אך גם לראות את הרשע ואת הסבל שבאנשים. באמצעות מגע ידו, מרפא קופי את פול, מדלקת בדרכי השתן, ממנה הוא סובל, ובכך אף משפר את חיי המין שלו. אסיר חדש, ויליאם וורטון, מגיע לאגף ה', בשם רצח המוני שביצע ברחוב. הוא מכנה את עצמו "בילי הנער" ושם לעצמו מטרה: הפיכת חייהם של הסוהרים באגף ה' לגיהנום עלי-אדמות. אדג'קומב מתאר את מאמציו להגשמת מטרה זו כ"מקוריים".
באותו יום בו דלקרואה צריך להיות מובל אל גורלו הממתין לו בכיסא החשמלי, מחליט פרסי וטמור לעשות מעשה ורומס את מר ג'ינגלס העכבר, מה שרצה לעשות מזה זמן רב. ג'ון קופי ריחם על העכבר, והחזירו לחיים, למרבה אושרו של דלקרואה. ברם, פרסי לא הסתפק רק בכך, ובהוצאתו של דלקרואה להורג הוא היה האחראי להניח את הספוגית הרטובה במי-מלח על ראשו של דלקרואה (כך שהחשמל ירוכז לראשו וימות מהר), ובמקום זאת הוא הניח אותה יבשה. כך מת דלקרואה בייסורים רבים. אדג'קומב טוען שמוות כזה לא מגיע לאיש.
ג'ון קופי מוברח מבית הסוהר על מנת לרפא את מלינדה מורס, אשתו של מנהל בית הכלא, הלוקה בגידול סרטני במוחה; אדג'קומב וחבריו מסכנים בכך את מישרתם. התוכנית עולה יפה ומלינדה נרפאת, אך בניגוד לפעמים אחרות, קופי אינו נפטר מה"רוע" אותו ריפא באמצעות "הקאתו" לאוויר בדמות ענן-זבובים, אלא שומר אותו בקרבו. הוא מוחזר לתאו, ואז תופס את פרסי וטמור ו"מקיא" את ענן הזבובים אל פיו. פרסי, שדעתו נטרפה עליו, שולף את אקדחו, יורה בוויליאם וורטון למוות, ולאחר מכן נשלח לאשפוז בבית-חולים לחולי נפש עד יום מותו.
בחלק האחרון של הספר, עולה מחדש ונסקר סיפורו של קופי, ויחד עמו גם תאריך הוצאתו להורג הקרב ובא.
במהלך הסיפור הקוראים מתוודעים לכך שאדג'קומב העלה על הכתב את קורותיו במהלך שהותו בבית אבות. את זכרונותיו הוא חולק עם ידידתו, איילין. לאחר שסיימה לקרוא את כתביו, הראה לה אדג'קומב את מר ג'ינגלס העכבר. לפי טענתו, ג'ון קופי האט את תהליכי ההזדקנות של מר ג'ינגלס ושלו, ואף נתן לו את היכולת לראות את הסבל והרוע שבאנשים. קופי התעייף מחייו, ועל כן רצה להיות מוצא להורג. אדג'קומב גם הוא מודה שלא היה מתנגד להגיע אל המנוחה.
"אבל לפעמים, הו אלוהים, המייל הירוק כל כך ארוך...", הוא מסיים את סיפורו.
בשנת 1999 יצא לאקרנים סרט קולנוע המבוסס על סיפור זה, בבימויו של פרנק דרבונט (שגם הפיק וכתב את התסריט), בכיכובם של טום הנקס בתור פול אדג'קומב ומייקל קלארק דאנקן כג'ון קופי. הסרט זכה להצלחה גדולה ברחבי העולם, ואף היה מועמד ל-4 פרסי אוסקר, כולל פרס הסרט הטוב ביותר, אם כי לא זכה באף אחד מהם. אולם הסרט זכה בשני פרסי סאטורן, האחד בקטגוריית סרט המתח הטוב ביותר והשני פרס שחקן המשנה הטוב ביותר, אותו קיבל דאנקן עבור תפקידו כג'ון קופי. הסרט נחשב כנאמן למדי למקור וקינג עצמו טען שבקוראו את התסריט שהוגש לו לפני הבימוי, חשב כי מדובר בתסריט הטוב ביותר שנכתב על פי אחד מספריו.
בשנת 2015 עיבד הבמאי עירד רובינשטיין את הסיפור למחזה וביים את ההצגה "גרין מייל" בתיאטרון באר שבע.
שם השחקן | שם הדמות / דמויות |
---|---|
איצ'ו אביטל | ארלן ביטרבאק / ברט המרסמית' |
עמית אפשטיין | פרסי ווטמור |
אלירן הרוש/ארז קנטור | דין סטנטון |
עופר זוהר | ג'ון קופי |
תום חגי/תום גרציאני | "בילי הפרא" וורטון |
ירמי רייך/אורן כהן | ארלן ביטרבאק |
תמר לוין | ג'אן אדג'קום |
אורה מאירסון | מלינדה מורס |
ניר מנקי | ברוטוס "ברוטאל" הוואל |
ירין סביון | סוהר / רופא |
יונתן צ'רצ'י | האל מורס |
אמיר קריאף | פול אדג'קום |
ניצן רוטשילד | טוט-טוט |