דיארבקיר
 | |
| פוטומונטז' של דיארבקיר | |
| מדינה |
 טורקיה |
|---|---|
| מחוז | דרום-מזרח אנטוליה |
| נפה | דיארבקיר |
| ראש העיר |
אדנאן סלצ'וק מזראקלי (מודח) (מפלגת העמים הדמוקרטית) אלי איהסאן סו (ממונה) |
| שטח | 15,058 קמ"ר |
| גובה | 675 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 1,804,880 (2022) |
| ‑ במטרופולין | 1,146,356 (2022) |
| ‑ צפיפות | 119.9 נפש לקמ"ר (2022) |
| קואורדינטות | 37°58′55″N 40°12′38″E / 37.9819°N 40.2106°E |
| אזור זמן | UTC +3 |
| http://www.diyarbakir-bld.gov.tr | |
דיארבקיר (בטורקית: Diyarbakır; בערבית: دیار بکر, תעתיק מדויק: דיאר בכר; בכורדית: Amed/ئامەد - אמד; בסורית: ܐܡܝܕ; ביוונית: Ἄμιδα - אמידה; בארמנית: Ամիդ - אמיד) היא עיר בדרום-מזרח טורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה במחוז דרום-מזרח אנטוליה. לעיר מעמד של עיר מטרופוליטנית (Büyükşehir - "עיר גדולה") ולפי אומדן רשמי משנת 2022 אוכלוסייתה מנתה כ-1.8 מיליון בני אדם, זוהי העיר השלישית בגודלה במזרח טורקיה (אחרי שנלאורפה וגזיאנטפ) ואחת מהגדולות בטורקיה כולה. העיר ממוקמת על רמה של בזלת, בגדה המערבית של נהר החידקל. מן התקופה העתיקה ועד לימינו בפי חלק מעמי האזור נקראת אמד או אמיד. בתקופה העות'מאנית השתרש השם דיארבקיר. עד למלחמת העולם הראשונה חלק חשוב מתושבי העיר היו נוצרים, בעיקר ארמנים. במחצית השנייה של המאה ה-20 אוכלוסיית העיר הלכה וגדלה על ידי התיישבות מסיבית של מוסלמים סונים, לרוב כורדים. בדיארבקיר חיה כאמור אוכלוסייה כורדית גדולה ויש שרואים בה את בירת "כורדיסטן הטורקית".
במשך כמה מאות שנים, עד שנות החמישים של המאה ה-20, חיה ופעלה בעיר קהילה יהודית. היהודים עסקו בעיקר במסחר וחלקם הגדול היו אנשים דלי אמצעים. הקהילה הקפידה על שמירת המסורת היהודית ומנהגים המיוחדים לקהילה. בני הקהילה עלו לישראל בעיקר בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20 והתיישבו ברובם בעיר ירושלים.
שם העיר
השם הקדום של דיארבקיר, אמיד או אמידה, מוזכר עוד בימי שלטון ממלכת אשור. שם זה נשמר לאורך מאות השנים בפי תושביו הארמנים, הנוצרים האשורים, הערבים והכורדים ("אמד"). הארמנים קראו לה גם דיקרנאקרט או טיגרנאקרט לפי שם מלכם, טיגראנס הגדול מן המאה הראשונה לספירת העמים, או לפי טיגראנס אחר מן המאה ה-6, המלך טיגראנס מירבאנדוני משושלת האורונטים שלפי עדות הכרוניקן מובסס חורנאצי בנה את חומות העיר העתיקה של דיארבקיר. בתקופה הרומית וזו הביזנטית נקראה העיר "אמידה". זמן מה קיבלה את השם "קונסטנטיה" לכבוד הקיסר קונסטנטינוס הגדול ששיקם אותה. הטורקמנים הארטוקים ואק קויונלו קראו לה "אמיד השחורה" (קארא-אמיד), ייתכן, בגלל צבעם השחור של הבתים והחומות העשויים בזלת. בספר "זפרנאמה" היא נקראה "המבצר השחור" - "קארה קאלה". ב"ספר של דדה קורקוט" וכתבים טורקים אחרים הופיעה תחת השם "קארה חמיד".
בימי הכיבושים הערבים האסלאמיים במאה ה-7,האזור התחיל להיוודע ב"דיאר בכיר", "נחלת השבט בכיר", ככל הנראה שבט ערבי. עם הזמן שם האזור הועתק בשפה הטורקית גם לעיר - דיארבקיר. חוקרים כורדים אחדים טוענים שהשם בכיר בא משבט כורדי דווקא. הנוצרים האשורים מאמינים שהשם הוא ממקור ארמי ושמשמעות השם "דייר בכיר" היא "מנזר ראשון" או מנזר הבתולה. בשנת 1937 כשלרגל סכסוכים עם הכורדים המקומיים ביקר בעיר מוסטפא כמאל אטאטורק לא אהב את ההשערות הסותרות בנוגע למקור שם העיר והחליט שהיא תיקרא בטורקית Diyarbakır -"דיארבקר", כלומר "נחלת הנחושת", משום שפע הנחושת הטמון באדמתו.
הקרב על סור
העיר נחשבת באופן לא רשמי לבירת "כורדיסטן הטורקית". זה עשרות שנים שהעיר נמצאת בעין הסערה ומהווה מוקד להתכתשויות ולקרבות עזים בין הממסד הטורקי לבין המורדים הכורדים.
בחודש אוגוסט 2015 הכריזו פעילים כורדים המזוהים עם המחתרת הכורדית על ממשל עצמאי במחוז סור הכורדי שבדיארבקר, כחלק מהמאבק להשגת ריבונות כורדית בשטחי כורדיסטן הגדולה, אשר הביא להישגים באותה תקופה בצפון סוריה. כתוצאה מההכרזה, בחודש דצמבר 2015 הוטל מצור טורקי על המחוז, שהוביל להתפרצות קרבות בין הפעילים הכורדים לבין הצבא הטורקי וכוחות משטרה, שנמשכו כשלושה חודשים, והביאו להרס של כ-80% מהשטח הבנוי במחוז והסתיימו בניצחון טורקי. במלחמה נהרגו למעלה מ-200 אזרחים, ואבידות הצדדים מוערכות על ידי הצבא הטורקי ב-271 הרוגים מהצד הכורדי, ו-71 מהצד הטורקי.
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של דיארבקיר (בטורקית)
דיארבקיר, ברשת החברתית פייסבוק
דיארבקיר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
דיארבקיר, סרטונים בערוץ היוטיוב- טולין דאלוגלו, דיארבקיר, זירת קרב. ביקור במעוז הכורדי בטורקיה, באתר ynet, 31 באוגוסט 2016
- רוד נורדלנד, ניו יורק טיימס, חאלב הטורקית: העיר הכורדית העתיקה שהפכה לעיי חורבות, באתר הארץ, 26 בדצמבר 2016
הגר שיזף, דיארבקיר סומנה כאטרקציה תיירותית למתקדמים. ואז רעדה האדמה, באתר הארץ, 9 בפברואר 2023- Victor Avin - Tigranakert the antique capital of the Armenian kingdom באתר הארמני Art-a-Tsolum allinnet
- דיארבקיר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
דיארבקיר (טורקיה), דף שער בספרייה הלאומית
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 איסטנבול  אנקרה | |||||||||
| 1 | איסטנבול | מרמרה | 15,244,936 | 11 | קייסרי | מרכז אנטוליה | 988,578 |  איזמיר  בורסה | |
| 2 | אנקרה | מרכז אנטוליה | 5,186,002 | 12 | אסקישהיר | מרכז אנטוליה | 789,023 | ||
| 3 | איזמיר | הים האגאי | 2,948,160 | 13 | גבזה | מרמרה | 768,467 | ||
| 4 | בורסה | מרמרה | 2,051,464 | 14 | דניזלי | הים האגאי | 651,200 | ||
| 5 | אדנה | הים התיכון | 1,779,463 | 15 | סמסון | הים השחור | 639,930 | ||
| 6 | גזיאנטפ | דרום-מזרח אנטוליה | 1,680,723 | 16 | אורפה | דרום-מזרח אנטוליה | 596,637 | ||
| 7 | קוניה | מרכז אנטוליה | 1,365,287 | 17 | קהרמאנמרש | הים התיכון | 571,266 | ||
| 8 | אנטליה | הים התיכון | 1,322,766 | 18 | אדאפזרי | מרמרה | 553,316 | ||
| 9 | דיארבקיר | דרום-מזרח אנטוליה | 1,087,786 | 19 | ואן | מזרח אנטוליה | 525,016 | ||
| 10 | מרסין | הים התיכון | 1,040,507 | 20 | מלטיה | מזרח אנטוליה | 485,484 | ||
