תנועת קדושי אחרית הימים (נקראת גם תנועת Latter Day Saint, התנועה המתחדשת ל-LDS restorationist movement, או תנועת סמית'-ריגדון -Smith– Rigdon movement) היא אוסף קבוצות כנסיות עצמאיות מורמוניות שטוענות כי התפתחו מתנועה נוצרית רסטורציונית שנוסדה על ידי ג'וזף סמית' בסוף שנות העשרים של המאה ה-19.
כלל הכנסיות מונות למעלה מ-16 מיליון חברים, אם כי הרוב המכריע (98%) משתייכים לכנסיית ישוע המשיח של קדושי אחרית הימים (כנסיית LDS). הזרם השולט בכנסיות החברות בתנועה הוא הזרם המורמוני, שרואה עצמו כמחדש דרכי הכנסייה הנוצרית המקורית. מיעוט בקרב חברי התנועה, כמו חברי קהילת המשיח, מאמינים בתאולוגיה פרוטסטנטית מסורתית, ובידלו עצמם מדוקטרינות התנועה.
התנועה התפתחה במערב ניו יורק במהלך ההתעוררות הגדולה השנייה, כשסמית טען שהוא קיבל חזיונות שחשפו בפניו כתבים חדשים, אותם הוא חיבר לספר מורמון ב-1830. לאחר פרסום ספר זה הקים סמית' את "כנסית ישו". ב-1831, סמית' העביר את מטה הכנסייה לאוהיו, וב-1838 הוא שינה את שמה של הכנסייה ל"כנסיית ישוע המשיח של קדושי אחרית הימים".
הכנסייה התפרקה בעקבות משבר כלכלי, וב-1838 העביר סמית' את פעילות הכנסייה למיזורי, שם נדרפו חברי הכנסייה, וסמית' נאלץ להעביר את הכנסייה לאילינוי. לאחר שסמית' נרצח ב-1844, ראשי הכנסייה לא הצליחו להחליט על יורש, והכנסייה התפרקה למספר קבוצות, הגדולה שבהן, "כנסיית ישוע המשיח של קדושי אחרית הימים" שפעלה ביוטה, התפרסמה במאה ה-19 בשל תמיכתה בפוליגמיה. הכנסייה נטשה את הפוליגמיה ב-1890, וכתוצאה מכך יוטה צורפה לארצות הברית. כיום מספר קבוצות אחרות עדיין תומכות בפוליגמיה ונקראות "קבוצות מורמוניות פונדמנטליסטיות."