חוריריות | |
---|---|
Ammonia tepida חי, תחת מיקרוסקופ. | |
מיון מדעי | |
על־ממלכה: | איקריוטיים |
קבוצה: | על-קבוצת SAR |
ממלכה: | Rhizaria |
על־מערכה: | Retaria |
מערכה: | חוריריות |
שם מדעי | |
Foraminifera ד'אורביני, 1826 |
חוריריות (שם מדעי: Foraminifera) הן מיקרואורגניזמים ימיים, חד-תאיים, אאוקריוטים, הטרוטרופים, בעלי שלד חיצוני קשה (לרוב עשוי מפחמת הסידן) אך מחורר במספר רב של חורים זעירים ומכאן שמה של הסדרה. החוריריות הופיעו לראשונה בקמבריום, ומאז הקרטיקון הפכו לקבוצה העיקרית במערכת הימית, עקב תפוצתן הנרחבת במגוון סביבות ימיות. מסיבה זו ומאחר והשלד המשתמר היטב במאובנים החוריריות מהווים כלי יעיל לשחזור אקולוגי של מערכות ימיות קדומות וחלוקת הזמן הגאולוגי לתת-תקופות.
החוריריות נפוצות כמעט בכל סוגי הסביבה הימית. מרבית מיני החוריריות חיים על פני קרקעית הים ונקראים פורמיניפרים בנתוניים. פורמיניפרים החיים על פני המשקע (או מצע קשה אחר) נקראים אפיפאונלים ואלו החיים בתוך המשקע נקראים אינפאונלים. קבוצה נוספת של פורמיניפרים הם החוריריות הפלנקטונים. לרוב, קבוצה זו מאכלסת את עמודת המים העליונה של מדף היבשת והאוקיינוסים. לקבוצה זו משתייכים מספר מועט יחסית של מינים אך מספר גדול של פרטים מכל מין.
גודלן נע ממספר מילימטרים ועד 20 סנטימטרים.
החוריריות נפוצות במגוון רחב של סביבות ימיות מאזורי הגאות והשפל ועד לסביבות אוקיאניות, והשלדים שלהן מהווים את המרכיב העיקרי של המשקעים הנוצרים בסביבות אלו. נוסף על כך, אוכלוסייתן מכתיבה את מבנה המערכות הביולוגיות הימיות מעצם קיומן בתחתית שרשרת המזון. כבעלי חיים חד-תאיים הן מקיימות אינטראקציה ישירה עם גופי המים שבהם הן חיות, ועל כן הן רגישות עד מאוד לשינויים פיזיקליים, כימיים וביולוגים בסביבה הכוללים בין השאר שינויים בעומק, במליחות, בטמפרטורה, זמינות המזון, ריכוז החמצן ועוד. מסיבה זו משמשות החוריריות כסמנים יעילים לשחזור שינויים אוקיינוגרפים ואקלימיים במרוצת ההיסטוריה של כדור הארץ.
תרומה נוספת לשחזור סביבתי טמונה בשלד הקלציטי, המצוי אצל חלק ממיני החוריריות. אנליזות של איזוטופים יציבים של פחמן וחמצן המרכיבים את השלד מהווים אמצעי ישיר לשחזור טמפרטורת מים, זרמים, רמת פוריות, שטף אורגני ועוד.
פורמיניפרים בנתוניים רגישים לשינויים סביבתיים המתרחשים בקרקעית הים ועל כן משמשים ככלי חשוב לשחזור התנאים ששררו בקרקעית הים. הפרמטרים החשובים ביותר לאפיון תנאי החיים בקרקעית הים הם השטף האורגני וריכוז החמצן.
חוריריות פלנקטונים מהוות מדד רגיש לתנאים בעמודת המים העליונה. הגורמים העיקריים שקובעים את הרכב המאספים ועד כמה הם נפוצים הם יחסי טריפה, זמינות מזון, תחרות, עומק, רמות פרודוקטיביות, טמפרטורה ועוד. נוסף על כך, האבולוציה הקצרה יחסית של מספר מיני פורמיניפרים פלנקטונים הופכת אותם לכלי יעיל ומדויק לחלוקה ותארוך של תקופות גאולוגיות, בסלעים שבהם הם נמצאים.
לאחר גילויו אאוזואון קנדי היה נחשב למאובן בין הקדומים בעולם, אך כיום הדעה היא שמדובר בסלע.
המיון המודרני של החוריריות נעשה על ידי ולריה מיכאלביץ' ב-2013:
כיום ישנם שינויים רבים בתוך הקבוצה Rhizaria ויש ההופכים את הRetaria למערכה ואת החוריריות לתת-מערכה.