כרזת הסרט | |
בימוי | לואיס בוניואל |
---|---|
הופק בידי | לואיס בוניואל |
תסריט |
לואיס בוניואל, סלבדור דאלי |
עריכה | לואיס בוניואל |
שחקנים ראשיים |
פייר באצ'ף סימונה מאראולי לואיס בוניואל סלבדור דאלי רוברט הומט קייראן אגטרברג פאנו מסאן ג'יימה מירווילס |
מוזיקה | ריכרד וגנר |
מדינה | צרפת |
חברה מפיצה | נטפליקס |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 26 ביוני 1929 |
משך הקרנה | 16 דקות |
שפת הסרט | צרפתית |
סוגה | essay film, סרט אילם |
תקציב | 100,000 פרנק |
דף הסרט ב־IMDb | |
כלב אנדלוסי (בצרפתית: Un chien andalou) הוא סרט אילם סוריאליסטי קצר (16 דקות) של לואיס בוניואל וסלבדור דאלי.
הסרט הופק בצרפת בשנת 1929, והוא משלב השפעה מתנועת האוונגרד הקולנועית של אותה תקופה וביקורת עליה ונחשב הסרט הסוריאליסטי הראשון.
הסרט מורכב מסדרה של סצנות אסוציאטיביות ומטרתן לזעזע את הצופה. מצד שני, הסרט שובר את מסורת האוונגרד בכך שהוא מתרכז בתוכן וגם בצורה: זוויות צילום מפתיעות, "טריקים" קולנועיים ועוד.
הסרט נפתח בכותרת "היה היה" ולאחריה סצנה בה אדם (בגילומו של בוניואל) משחיז תער, לאחר מכן הוא חותך באמצעותו את גלגל העין של אישה, וממשיך בסדרה של סצנות סוריאליסטיות - אדם תוחב את מקלו ביד כרותה ברחוב, אדם גורר שני פסנתרי-כנף שבתוכם מוטלות גופות חמורים רקובות, לוחות עשרת הדיברות וכמרים חיים, נמלים מגיחות דרך חור בכף ידו של אדם, שער בית השחי של אישה מצמיד את עצמו לפניו של אדם.
סדר האירועים בסרט אינו אחיד, והוא קופץ מ"פעם אחת" ל"לאחר שמונה שנים" וכן הלאה. שתי דמויות, איש ואישה לא מזוהים, מופיעות שוב ושוב בסצנות השונות.
מבקרי קולנוע טענו ש"כלב אנדלוסי" הוא סרט אנטי-בורגני אנטי-כנסייתי טיפוסי של בוניואל. למשל, האדם הגורר את פסנתרי הכנף, החמורים, הדיברות והכמרים אמור לייצג את האדם שהתקדמותו למימוש מטרותיו מעוכבת על ידי מטען החברה שעליו לשאת על כתפיו.
פרשנות נוספת טוענת שחיתוך גלגל העין בסצנת הפתיחה ניתן לפירוש שבוניואל (ששיחק בעצמו את האיש המשתמש בסכין) "תוקף" את הצופים.
למרות הפרשנויות הרבות המוצעות לסרט, דאלי ובוניואל הסבירו שהקו המנחה היחיד בכתיבת התסריט היה ש"לשום סצנה לא תהיה פרשנות הגיונית". בוניואל גם אמר "שום דבר בסרט לא מסמל כלום".
השיר ״Debaser״ של להקת הפיקסיז עוסק בסרט זה.
במהלך מסע הופעות בשנת 1976 השתמש הזמר דייוויד בואי בסרט כסצנת הפתיחה של המופע שלו.