כשרות משפטית היא יכולתו של כל אדם, מיום לידתו ועד מותו, ליהנות מזכויות ולשאת בחובות, אשר טומנות בחובן משמעות משפטית כלשהי. החוק אשר מסדיר את נושא הכשרות המשפטית בישראל הוא חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (להלן: "חוק הכשרות המשפטית").
על אף העובדה כי כל אדם זכאי לבצע פעולות משפטיות, קיימות אוכלוסיות מסוימות אשר החוק הישראלי או בית המשפט (באמצעות פסק דין) מגבילים את יכולתן לבצע פעולות משפטיות מסוימות. במקרים כאלו, ימונה אפוטרופוס.
אפוטרופוס הוא אדם שממונה על ידי בית המשפט על מנת שידאג לאדם (קטין או בגיר), אשר בשל מצבו אינו מסוגל לדאוג לעצמו. ההגדרה המשפטית לאדם זה היא "חסוי".
פעולה משפטית של קטין, שטרם מלאו לו 18 שנים, טעונה הסכמה של נציגו (הוריו של הקטין או האפוטרופוס שלו).
הסכמה זו יכולה להינתן מראש לפעולה מסוימת או לסוג מסוים של פעולות. זכותו של נציג הקטין לבטל את הסכמתו לפעולה המשפטית, כל עוד לא נעשתה.
במקרים בהם נעשתה פעולה משפטית של קטין ללא הסכמתו של נציגו, ניתן יהיה לבטלה בתנאים מסוימים.
החוק קובע סייגים ליכולת לבטל פעולה משפטית של קטין, גם אם התבצעה ללא הסכמת נציגו, וזאת בהתקיים אחד מן המקרים הבאים:
קיימים מקרים בהם לא יהיה כל תוקף משפטי לפעולותיו של הקטין אם התבצעו ללא הסכמת נציגו. לדוגמה - קבלת שירות באשראי, רכישת נכס באשראיו ועוד.
תלותו של הקטין בהורים, האפוטרופסים הטבעיים, הולכת ונחלשת ככל שהוא הופך עצמאי יותר, בין אם בשל התבגרותו ופיתוח כושר להפעיל שיקול דעת ולקבל החלטות, ובין אם בשל כך שהמחוקק רואה בו עצמאי יותר.
ככלל, הוריו של קטין ייחשבו כאפוטרופסים הטבעיים שלו. כחלק מתפקיד זה נדרשים ההורים לדאוג למכלול צרכיו של הקטין (לימודים, שמירת נכסיו, קביעת מקום מגוריו וכיוצ"ב). חובתם זו של ההורים אינה מסתכמת אך בביצוע פעולות אלה, אך נדרשת מהם עמידה ברף מסוים הנוגע לאיכות גידול הקטין. ההורים חייבים לנהוג לטובת הקטין "כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין". חובות אלה עולים בקנה אחד עם האחריות החלה על ההורים במשפט העברי בברייתא במכת קידושין, וכפי שמשתקף בדיוני הכנסת על חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
החוק קובע כי טיפול בקטין וקבלת החלטות שונות הנוגעות לדרך גידולו יתקבלו על פי הסכמת שני ההורים. עם זאת, קיימות נסיבות מיוחדות בהן יוכל הורה לפעול על דעת עצמו.
במקרים בהם לא הגיעו ההורים להסכמה בנוגע לנושא הקשור לטיפול בקטין, בית המשפט עשוי להתערב ולתת מענה, והכל בהתאם לסיטואציה:
בשל העובדה כי גידול ילדים (ובעיקר קטינים) הוא נושא מורכב אשר כולל בחובו החלטות רבות שמקבלים ההורים בנוגע לגידולם, החלטות שלעיתים עלולות לפגוע בקטין (בדרך זו או אחרת), הוגדרה בחוק מסגרת האחריות החלה על ההורים, לפיה לא ישאו ההורים באחריות לנזק שגרמו לקטין או לרכושו (תוך מילוי תפקידם כאפוטרופסים), אלא אם פעלו שלא בתום לב או שפעלו שלא לטובתו של הקטין).
על אף סמכותם הכמעט בלעדית של הורים בניהול חייו של הקטין, סמכות זו אינה בלתי מוגבלת וקיימים מקרים בהם אין ההורים מוסמכים לייצג את הקטין, מבלי שבית המשפט אישר אותן מראש. לדוגמה - פעולה משפטית בין הקטין לבין הוריו (או קרובי הוריו) נתינת ערבות וכיוצא בזה.
מנגד, עומדת חובתו (המשפטית) של הקטין לציית להוריו בכל עניין הנוגע לאפוטרופסותם.
אדם שמגיע לגיל 18, הופך מבחינה משפטית מקטין לבגיר. מרגע זה, הוריו מסיימים את תפקידם כאפוטרופסים (הטבעיים) שלו והם מנועים מלבצע במקומו כל פעולה או לקבל החלטות בעבורו.
עם זאת, במקרים בהם אדם בגיר אינו מסוגל לדאוג לענייניו, בשל מחלת נפש או ליקוי כלשהו בשכלו, רשאי בית המשפט, לבקשת בן זוגו או קרובו (או היועץ המשפטי לממשלה ובא כוחו), להכריז עליו כפסול דין ולמנות לו אפוטרופוס, אך זאת רק לאחר ששמע את אותו אדם או נציגו.
על מנת לענות על דרישות החוק, נדרש כי אותו אדם לא יהיה מסוגל לשלוט ולנהל היבטים בסיסיים רבים בחייו, דוגמת טיפול בבריאותו ובעניינו הכספיים. לעניין זה, אין זה מספיק שלאותו אדם יהיה קושי בניהול אספקט מסוים בחייו, אלא נדרשת אי יכולת כללית.
ההחלטה של בית המשפט לפסול את כשירותו המשפטית של אדם בוגר אינה סופית, וניתן לבטל החלטה זו, במקרה ובו בית המשפט סבר שההכרזה על הפסלות הייתה לא מוצדקת או כי חדלו להתקיים התנאים שהצדיקו את ההכרזה.
באשר לירידה קוגניטיבית (בעיקר במצבי דמנציה מסוגים שונים), גם לאחר הכרזה על בגיר כפסול דין יש לוודא כי מעודדים אותו להשמיע את דעתו עד כמה שניתן בכל סיטואציה בה נדרשת קבלת החלטות. יש לעשות שימוש בהסברים ברמתו וניסיון להבין את רוח רצונותיו. במידה וקיימת ירידה קוגניטיבית מסוימת אך עדיין יש יכולת להביע רצונות ברמה סבירה, ניתן למנות "תומך בקבלת החלטות" במקום אפוטרופוס מלא.
אין לנסות ולאלץ אדם לקבל החלטה בכיוון מסוים, ואין לפרש את רצונותיו באופן שונה מהמשתמע מדברים קודמים, טרם הירידה הקוגניטיבית.
פירוט בנוגע להליך הפורמלי להכרזה על אדם כפסול דין ניתן למצוא בתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדרי דין וביצוע).
החוק מונה מספר מצבים בהם יתאפשר מינוי אפוטרופס:
במידה ונדרש מינוי אפוטרופוס לקטין, ייתן בית המשפט עדיפות לבן משפחתו של הקטין, אלא אם כן סבר כי בנסיבות העניין ותוך התחשבות בטובת הקטין, עדיף למנות אדם שאינו קרוב משפחה.
בטרם יחליט על מינוי אפוטרופוס, ישמע בית המשפט את דעת החסוי לנושא ויברר האם הוא מבין את משמעות המעשה ואת השלכותיו.
לתפקיד האפוטרופוס יכולים להתמנות אחד מאלה:
בית המשפט רשאי למנות לחסוי יותר מאפוטרופוס אחד.
בדומה לאחריות החלה על הורי קטין (המתפקדים כאפוטרופסים הטבעיים שלו), חייב האפוטרופוס למלא את תפקידו כאשר טובת החסוי עומדת מול עיניו בכל שלב, וזאת "כדרך שאדם מסור היה נוהג בנסיבות העניין". חובה זו אינה רלוונטית רק לאפוטרופסים טבעיים או לאפוטרופוסים שמונו על ידי בית משפט, אלא על כל אפוטרופוס באשר הוא, אף אם פוטר, התפטר, נפל פגם במינויו או מכל סיבה אחרת. המטרה היא להכיר באפוטרופוס הלכה למעשה מחד, אך להדגיש כי כל חובותיו של אפוטרופוס חלות אף עליו וזאת על מנת שלא לפגוע בטובתו של החסוי מאידך.
לעיתים נוצר מצב בו על האפוטרופוס להיות נאמן לשני צדדים בו זמנית, או שאינטרס אישי של האפוטרופוס עלול להתנגש באינטרס של החסוי. במקרים כאלו ועל מנת למנוע מצב בו עלולה להיפגם טובת החסוי בשל חשש לניגוד אינטרסים נקבע בחוק כי:
בפעולה משפטית בין החסוי לבין האפוטרופוס, בן זוגו או קרוביו של האפוטרופוס (חוץ ממתנות הניתנות לחסוי), ובפעולה משפטית בין החסוי לבין חסוי אחר של אותו אפוטרופוס, אין האפוטרופוס מוסמך לייצג את החסוי מבלי שבית המשפט או אפוטרופוס אחר שנתמנה למטרה זו אישר זאת מראש.
האפוטרופוס מוסמך לעשות ככל הדרוש לשם מילוי תפקידו. עם זאת, סמכות זאת אינה בלתי מוגבלת וקיימים מקרים בהם יזדקק האפוטרופוס לאישור בית המשפט על מנת לבצע פעולות מסוימות. לדוגמה - השכרת דירה, נתינת ערבות וכיוצ"ב.
על מנת שניתן יהיה לוודא כי האפוטרופוס פועל לפי אמות המידה שנקבעו בחוק וכי פעולותיו עומדו בקנה אחד עם טובת החסוי, קיים מנגנון פיקוח שנועד לוודא את זה. חוץ מסמכותו של בית המשפט להביא להגבלת סמכותו של אפוטרופוס ואף לפיטוריו, אם סבר כי פעל שלא כשורה, חייב האפוטרופוס בחובות דיווח מסוימות לאפוטרופוס הכללי:
ישנם מספר מקרים אשר בהתקיימם יסיים האפוטרופוס את תפקידו:
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.