יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: מכיל שגיאות (כולל שם הערך, הכתוב לפי סדר אנגלי, ומקבל בעברית משמעות משובשת), ניתוח היסטורי ירוד.
| ||
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: מכיל שגיאות (כולל שם הערך, הכתוב לפי סדר אנגלי, ומקבל בעברית משמעות משובשת), ניתוח היסטורי ירוד. | |
מקרו-כלכלה הוא ענף של תורת הכלכלה החוקר את המשק הכלכלי כולו, ולא של יחידות בו, כמו צרכנים, יצרנים או משקי בית. המקרו-כלכלה עוסקת בחקר תופעות הגאות והשפל הכלכליים, בקביעת גודלו של התוצר המקומי, היקף התעסוקה והאבטלה, במדידת שינויים ברמת המחירים הממוצעת, במאזן תשלומים ובצמיחה כלכלית. זאת לעומת תחום המיקרו-כלכלה, העוסק בניתוח פעילותם של פרטים במשק, כגון צרכנים, יצרנים ומגזרים. המקרו-כלכלה מאפשרת בחינה וניתוח של משתנים כלכליים אשר בעזרתם ניתן להשפיע בצורה זו או אחרת על מטרות של מדיניות כלכלית כגון צמיחה, יציבות מחירים, תעסוקה מלאה, ומאזן תשלומים קביל וריאלי.
עד שנות ה-30 של המאה ה-20, מרבית הניתוחים הכלכליים התרכזו בתחום המיקרו-כלכלה, בתחום הפרטני, ולכלכלה ברמה המשקית התייחסו כמצרף של פרטים. בעקבות השפל הגדול שהאפיל על כלכלת התקופה, ולאחר פיתוח הרעיון הסטטיסטי של הכנסה לאומית ותוצר לאומי, החל תחום המקרו-כלכלה להתרחב. רעיונותיו של ג'ון מיינרד קיינס, אשר השתמש במודל של ביקוש מצרפי כדי להסביר את תנודות התפוקה והאבטלה, היוו השפעה חזקה במיוחד על פיתוח תחום זה.
אחד האתגרים אשר עמדו בפני כלכלנים בתקופה זו היה לגשר בין המודלים של המיקרו-כלכלה ואלה של המקרו-כלכלה. מודלים של התנהגות מקרוכלכלית (כגון פונקציית התצרוכת), שהתבססו על המיקרו-כלכלה, פותחו על ידי כלכלני-מקרו בתחילת שנות ה-50. אחד הכלכלנים הבולטים הוא הכלכלן ההולנדי ג'אן טינברגן אשר פיתח מודל מקרוכלכלי לאומי מקיף ראשון מסוגו עבור הולנד. לאחר מלחמת העולם השנייה, יישם טינברגן את המודל על ארצות הברית ועל הממלכה המאוחדת. המודל המקרוכלכלי הגלובלי הראשון, פרויקט "LINK" של שותפות וורטון לחיזויים כלכליים, יוזם בתחילה על ידי לורנס קליין. על עבודה זו קיבל קליין פרס נובל לכלכלה בשנת 1980.
בשנות ה-70 העלו תאורטיקנים דוגמת רוברט לוקאס ספקות לגבי תקפותם של מודלים מקרוכלכליים קיינסיאנים, בטענה שהם לא התבססו על הנחות לגבי התנהגות כלכלית של פרטים. עקב הספק שנוצר, פותחה הכלכלה הנאו-קיינסיאנית אשר הציגה בכלליות מודלים מיקרוכלכליים על מנת לתמוך בפיתוח רעיון המקרו-כלכלה שלהם. עם זאת, ישנם קיינסיאנים המתנגדים לרעיון זה, על פיו יסודות המיקרו-כלכלה חיוניים, אם המודל שימושי בצורה אנליטית.
קיימות שתי גישות מסורתיות בתחום המקרו-כלכלה: הכלכלה הקיינסיאנית, המתמקדת בביקוש, והכלכלה הנאו-קלאסית, המתמקדת בהיצע. אף אחת מהן, אינה יכולה להתעלם לחלוטין מההיבט האחר - זוהי שאלה של דגש בלבד. מרבית האסכולות ברורות למדי בגישתן.