פורטל:גאולוגיה

בכותרות

התגלה מינרל ייחודי

במהלך סקר גאולוגי סמוך לאגם קוואן בדרום-מערב אוסטרליה התגלה מינרל יוצא דופן.

מתוך עשרות מינרלים חדשים המתגלים בכל שנה כבר התגלו בעבר מינרלים לא ידועים באזורי הספר של מערב אוסטרליה.
הפעם התגלה המינרל על סלע געשי בתוך מצע קוורצי.

ייחודו של המינרל

המינרל החדש מכיל סטרונציום, סידן, כרום, גופרית, פחמן, חמצן ומימן – שילוב יוצא דופן של יסודות.
מינרל כזה, שאינו קשור לקבוצות מינרלים ידועות – נדיר במיוחד.

תיאור

נמצאו גבישים זעירים ושקופים בוורוד כהה, בסגול ובירוק במבנה פסאודו קובייתי.
גודלם של הגבישים כחצי מילימטר.
קשיות בסולם מוס: 1.5 עד 2, כלומר: רך ופריך בדומה לגבס.
למינרל ברק זגוגי וצבע שרטוט ורוד.
עדיין לא ברור אם יכולים להיות לו שימושים מסחריים.

שם

המינרל החדש נקרא פוטניסיט (Putnisite), על שמם של אנדרו וכריסטין פוטניס – מינרלוגים מקומיים המכהנים כמרצים למינרלוגיה בגרמניה. שם זה טרם אושר על ידי האגודה הבינלאומית למינרלוגיה.

להרחבה:

• פרטים על המינרל החדש
• כתבה במגזין Popular Science
• דף המינרל באתר Mindat
• עוד על המינרל באתר Mineralogical Magazine
• כתבה ב"טיים" של הודו

קישורים קבועים

• היערכות לרעידת אדמה
• אתרים בעלי חשיבות גאולוגית

עדכונים מקוונים

• הרי געש בעולם – עדכון שבועי
• הרי געש בעולם – מעקב מצולם
• רעידות אדמה בעולם (USGS)
• GDACS – מערכת תיאום עולמית לאסונות טבע
• ‏המכון הגיאופיסי לישראל – רעידות אדמה בישראל

להלן אוסף אירועים היסטוריים הנוגעים לתהליכים גאולוגיים ולאנשים העוסקים בהם:

גלעין כדור הארץ – הנקרא גם "ליבת כדור הארץ" – הוא החומר הנמצא במרכז כדור הארץ, 2,900 ק"מ מתחת לפני השטח. את הגלעין עוטפת מעטפת כדור הארץ וסביבה – הקרום.

קוטר הגלעין הוא כמחצית מקוטר כדור הארץ, ומסתו 32.4% ממסת כדור הארץ. חישוב הפרשים במהירות מעבר גלים סייסמיים מצביעה על צפיפות של 10-13 גרם לסמ"ק, המחייבת הימצאות יסודות מתכתיים כבדים בגלעין. יסודות אלה אחראים לקיום שדה מגנטי, הבונה את המגנטוספירה המגינה על כדור הארץ מפני רוח השמש ויוצרת את תופעת זוהר הקוטב.

מבדילים בין גלעין פנימי מוצק, לבין גלעין חיצוני נוזלי. מסת הגלעין הפנימי היא 1.7% ממסת כדור הארץ, לעומת מסת הגלעין החיצוני המהווה 30.7% מכלל מסת כדור הארץ. הגלעין הפנימי נשאר מוצק על אף הטמפרטורה הגבוהה השוררת בו – למעלה מ-6,000 מעלות צלזיוס – המתקיימת הודות ללחץ העצום המופעל עליו.

‏‏

קשת סלע

‏

רעש שביעית הוא כינוי לרעידת אדמה קשה שפגעה בארץ ישראל וסביבתה באמצע המאה השמינית לספירה.
עדויות רבות לאסון ניתן למצוא בכתובים שונים – נוצריים, יהודיים ומוסלמיים – ובאתרים ארכאולוגיים רבים בירושלים, בבית שאן, בטבריה, בכפר נחום ובח'רבת אל-מפג'ר שליד יריחו. מעדויות אלה עולה תמונה קשה של הרס רב ואובדן חייהם של רבבות בני-אדם. חורבנה של טבריה בעקבות הרעש הביאה לקץ המפעל הארץ ישראלי המקורי בתחומי המדרש והפיוט.
לפי המקורות היהודיים, רעידת אדמה זו חלה בשנת שמיטה, ומכאן שמה. אולם, מאחר שכתבים שונים מאותה תקופה מתארכים את הרעש בדרכים שונות, קשה לקבוע באיזו שנה בדיוק אירע. עם זאת, הצלבת מידע מניחה את שנת 749 כשנה בה חל הרעש, או שחלו שני רעשים עזים בשנים 746-749.

בדפוס

• עקיבא פלכסר, גיאולוגיה, יסודות ותהליכים, הוצאת אקדמון
• יעקב בן-תור, לוחות הגדרה למינרלים יוצרי סלעים, הוצאת מאגנס
• מ' סברדמיש וא' משיח, אבני חן, הוצאת מדע אבנים יקרות
• יוסי מרט, ‏זמן עמוק וגאולוגיה דינמית, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור
• עקיבא פלכסר, ‏שיחות על הגאולוגיה של ישראל, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור
• עמנואל מזור, גאולוגיה בפטיש ישראלי, האוניברסיטה הפתוחה
• ג"ה הרבאו ועמנואל מזור, סולם הזמן הגאולוגי, האוניברסיטה הפתוחה
• נחמה שפרן ועמנואל מזור (עורכים), נדבכים בגאולוגיה של ישראל, האוניברסיטה הפתוחה

ברשת

מתוך אתר פא"ר של האוניברסיטה הפתוחה:

מבוא למדע כדור-הארץ • צפונות כדור-הארץ • נדבכים בגאולוגיה של ארץ-ישראל • גאולוגיה של הכרמל • אוקיינוגרפיה • יישומי הגאולוגיה והוראתה בישראל • מיקרוסקופיה של מינרלים וסלעים • מיקרוסקופיה של סלעים מותמרים • נושאים נוספים במדעי הטבע והחיים

ספרים מקוונים:

• שלמה שובאל, צפונות כדור הארץ, האוניברסיטה הפתוחה (דורש הרשמה לאתר) ובגוגל ספרים
• צ'ארלס לייל, עקרונות הגאולוגיה, 1830, כרכים 1-3 (אנגלית)
• צ'ארלס דרווין, מוצא המינים באמצעות ברירה טבעית, מהדורה ראשונה, 1859 (אנגלית)
• צ'ארלס דרווין, איים געשיים, 1844 (אנגלית)
• צ'ארלס דרווין, תצפיות גאולוגיות על אמריקה הדרומית, 1846 (אנגלית)
• אלמוני, שרידים מן ההיסטוריה הטבעית של הבריאה, 1884 (אנגלית)
• ג'יימס האטון, תקציר תאוריה של הארץ, 1785 (אנגלית)
• ג'יימס האטון, תאוריה של הארץ: חלק 1 וחלק 2, בפרויקט גוטנברג
• אלפרד הרקר, ההיסטוריה הטבעית של סלעי יסוד, 1909 (אנגלית)
• ויליאם ב' סקוט, מבוא לגאולוגיה, מהדורה שנייה, 1921 (אנגלית)

סדרות טלוויזיה

• ערוץ ההיסטוריה – כיצד נוצר כדור הארץ
• ערוץ 8 – הכוחות האדירים של כדור הארץ • מסע מופלא אל לב האדמה
• ערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק – חקר כדור הארץ • זעזועים בכדור הארץ • איתני טבע קטלניים • אדמה זועמת

הרצאות מקוונות

הרצאות וידאו שהועלו ל-YouTube מטעם האוניברסיטה העברית:

• פרופ' אמוץ עגנון, רעידות אדמה: היכן, מדוע, מתי?
• ד"ר ארי מטמון, קצבי הבליה של כדור הארץ
• ד"ר נח ברוש, התנגשויות קוסמיות
• פרופ' יוסף הלר, דרווין – חקר הטבע בימיו
• פרופ' מרדכי שטיין, ים המלח: רשם ארוך ימים של האקלים בלבנט ובמדבר הסהרה
• פרופ' עודד נבון, יהלומים – חלון אל מעבה כדור הארץ
• הרצאות נוספות

סיור גאולוגי בכרמל

ביום שישי, ה־5 בנובמבר 2010, נערך סיור גאולוגי בכרמל במסגרת מיזם אלף מילים.

הסיור התחיל בכרם מהר"ל. תחנות נוספות: הר הגעש של כרם מהר"ל, נחל מערות, צנירי נחל אורן, מחצבות קדומים ומחצבת נשר.

תהליכים גאולוגיים רבים משפיעים על האקלים העולמי. כך קרה כאשר רצף האיים הגעשיים של אמריקה המרכזית התחבר באמצעות משקעים ימיים וסגר את המיצר בין אמריקה הצפונית ואמריקה הדרומית לפני כ-2 מיליון שנה. סגירה זו חסמה את המעבר בין האוקיינוס האטלנטי והאוקיינוס השקט. זרם הגולף הוא תוצאה אחת של סגירה זו, וכן תופעות אקלימיות כאל ניניו ולה ניניה. תוצאה משוערת אחרת היא רצף של תקופות קרח, שהאחרונה בהן הסתיימה לפני כ-10,000 שנה.

מומלצי ויקיפדיה

קוורץ הוא המינרל השני הנפוץ ביותר בקרום כדור הארץ, והוא שייך לקבוצת המינרלים הסיליקטיים, שהם הקבוצה החשובה ביותר בין המינרלים יוצרי הסלעים.
מאחר שקוורץ הוא אחד מן המינרלים הנפוצים ביותר, קיים מגוון מבלבל של שמות למינרל בצורותיו הרבות. האבחנה החשובה ביותר בין סוגי הקוורץ היא על פי גודל הגבישים: גבישים הנראים בעין בלתי־מזוינת, לרוב שקופים, וגבישים קטנים עד כדי כך שניתן לראותם במיקרוסקופ בלבד ונוטים להיות שקופים למחצה עד אטומים. כלקדון הוא השם הקיבוצי לכל סוגי הקוורץ שיש להם גבישים תת-מיקרוסקופיים.

סמואל אולפורט היה פטרולוג אנגלי, מחלוצי הפטרולוגיה המיקרוסקופית. אף שעסק במסחר במשך שנים רבות, פנה אולפורט ללימודי גאולוגיה. כאשר התגורר במשך תקופה קצרה בבאהיה שבברזיל החל לערוך תצפיות גאולוגיות. ב-1860 החל לכתוב בהוצאה לאור של החברה הגאולוגית של לונדון, ואחד ממאמריו הראשונים – "On the Discovery of some Fossil Remains near Bahia in South America" – עסק בשרידי מאובנים בבאהיה.

אולפורט עסק בעיקר במחקר חלוצי בפטרולוגיה מיקרוסקופית, במיוחד התמחה בהכנת שקפים דקיקים מסלעים. הוא חקר סלעים במקומות רבים, ובעיקר את הבזלות של דרום סטפורדשייר, את סלעי הדיוריט של ווריקשייר וזכוכית געשית באי הסקוטי ארן. את תוצאות מחקריו פרסם ברבעון החברה הגאולוגית בשנים 1869–1879.

ב-1880 התמנה אולפורט לספרן הראשון של מייסון קולג' – היום האוניברסיטה של ברמינגהם – וכיהן גם כאוצר הראשון של מוזיאון לאפוורת לגאולוגיה. הוא בנה אוסף גאולוגי נרחב, אותו החל להציג בשנת 1881 במוזיאון. האוסף כלל מינרלים, אלמוגים מלוטשים מהדבון ובעיקר דגימות סלעים ושקפים גאולוגיים מהמוקדמים ביותר.

בתמונות: שקפים של דיוריט וגברו.

וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי-יִצְחָק, בַּנָּחַל; וַיִּמְצְאוּ-שָׁם--בְּאֵר, מַיִם חַיִּים:

— בראשית כ"ו, י"ט

אתה מנוי על RSS של כל אתר גאולוגי ברשת