קמעונאות או קִמְעוֹנוּת (באנגלית: Retail) היא מכירת מוצרים לצרכנים לצריכה פרטית (b2c), בדרך כלל בכמויות קטנות - זאת להבדיל מסיטונאות או סיטונות (באנגלית: Wholesale),שמהותה היא הפצה ומכירת מוצרים בכמות גדולה מהיצרן או היבואן לקמעונאי (b2b או b2b2c), לצורך מכירתם לצרכנים. ישנם גם פורמטים קמעונאיים המוכרים בסיטונאות או כמרקטפלייס.
את המילה טבע יהושע גורדון ב-1924. שורש המילה מהמילה "קמעא" בארמית שמשמעותה "קצת, לשיעורין".
הקמעונאות כוללת תחומים שונים, שהבולטים שבהם הם קמעונאות המזון (חנויות מכולת, צרכניות, חנויות נוחות, סופרמרקטים וכדומה), היגיינה, ניקיון וטיפוח הגוף (פארם), הלבשה והנעלה (אופנה), מוצרים לאחזקת הבית, מכשירי חשמל ביתיים ואלקטרוניקה, ריהוט, ציוד משרדי, צעצועים, ספרים ועוד.
הקמעונאות המסורתית מתרחשת בחנות או בדוכן (נקודות מכירה - pos). במאה ה-20 התפתחו ערוצים קמעונאיים נוספים, כגון קטלוגים קמעונאיים ישירים (d2c), שמהם הצרכן בוחר את המוצרים ומזמין אותם מהקמעונאי בטלפון או בדואר, ובמאה ה-21 התפתחה גם קמעונאות דיגיטלית (איקומרס) - באמצעות חנויות וירטואליות באתרי אינטרנט, או בפלטפורמות תוכן ורשתות חברתיות, המאפשרות לצרכן לבחור מוצרים ולהזמין אותם דרך רשת האינטרנט (און ליין).
יש הכוללים בהגדרת הקמעונאות גם שיווק ומכירת שירותים לצרכן הפרטי, ולא רק מוצרים, כגון שירותי בנקאות, תיירות, תעופה, ביטוח, בריאות וכדומה. אולם בדרך כלל מציין המושג קמעונאות מכירת מוצרים פיזיים מוחשיים ולא שירותים.
המילה קמעונאי (באנגלית retailer) מציינת הן את האדם שעוסק בקמעונאות (כגון החנווני או המוכרות בחנות) והן את הארגון שמפעיל רשת של נקודות או אולמות מכירה קמעונאיות.
לצורך הניהול הקמעונאי התפתחו פתרונות מחשוב (ריטייל טק) הכוללים ניהול עמדות מכירה, ניהול "המשרד האחורי" (Back Office), ניהול המכירה בקו הקופה, ניהול המלאי, ניהול קשר עם הלקוחות ו"מועדון לקוחות", ניהול מבצעים וניהול קידום מכירות.
ישנם שלושה סוגים עיקריים של קמעונאות:
חלק מהחנויות פועלות נקודתית ומקומית (חנות בודדת), חלקן פועלות במסגרת רשת חנויות עירונית, אזורית או ארצית, חלקן תחת מרכז מסחרי, קניון או פאוור-סנטר, וחלקן פועלות כזכיינויות.
כמו מוצרים, גם חנויות קמעונאיות עוברות שלבי צמיחה ודעיכה שאפשר לתארם כמחזור חיים קמעונאי. כיום, סוגי הקמעונאות החדשים מגיעים לבגרות מהר יותר מאשר בעבר – לחנויות הכל-בו לקח 80 שנה להגיע לבגרות, בעוד ששיטת מחסני המכר הגיעה לבגרות תוך 10 שנים בלבד.
אחת הסיבות לכך שסוגי חנויות חדשים מופיעים ומאיימים על הקודמים, מוסברת על ידי השערת "גלגל הקמעונאות": בכל פעם מופיע סוג של חנות אשר מציע מחירים נמוכים יותר מהחנויות הקיימות. הוא עושה זאת על ידי ויתור על שירותים מסוימים ללקוח, כדי להפחית את ההוצאות. כתוצאה מהמחירים הנמוכים גדל נפח הלקוחות, וכדי לספק את הלקוחות המתרבים, מוצעים להם שירותים רבים ומגוונים יותר. אולם כתוצאה מכך, ההוצאות גדלות ואיתן המחירים, והן מאבדות את היתרון שהיה להן על פני החנויות היקרות יותר, וכך מתפנה מקום לחנויות זולות מסוג חדש.
ישנן ארבע רמות שירות (או 'ערך מוסף') שחנות קמעונאית יכולה להציע. ככל שרמת השירות עולה כך גדלות ההוצאות של החנות.
כיום חלק הולך וגדל מכלל רכישות הצרכנים נעשים שלא בחנות או באולם מכירה. ישנם ארבעה סוגים עיקריים של קמעונאות מסוג זה:
1. מכירה ישירה – מתחלקת לשלושה אפיקים:
2. שיווק ישיר או שיווק דיגיטלי – דוגמאות: שיווק טלפוני, שיווק בעזרת ערוץ קניות בטלוויזיה, שיווק באמצעות קטלוג וקופונים, דיוור ישיר לדואר או למייל, שיווק בחנויות אונליין באינטרנט או באמצעות רשתות חברתיות. יתרונות - השוואה ובחירה קלים יחסית, 24/7, ללא הגבלת מיקום (תלוי אזורי חלוקה/משלוח), אפשרויות איסוף מגוונות, לרוב גם מחיר תחרותי ומוזל.
3. מכונות מכירה אוטומטיות (ונדינג) – מכונות למכירת כריכים, משקאות קלים, קפה, סיגריות, אביזרים סלולריים, תרופות ללא מרשם, חטיפים, מוצרי חלב, ועוד. יתרונות – 24/7, מיקומים גמישים, רווחיות גבוהה, ללא מגע אדם.
4. שירותי קניות וקבוצות רכישה צרכניות – משרת חוגי לקוחות ייחודיים, קהילות, לקוחות מועדוני אשראי וכן עובדי ארגונים גדולים ואיגודים מקצועיים. החברים הזכאים יכולים לקנות מקמעונאים וספקים נבחרים, שנותנים להם הנחות על המוצרים או מוצרים בלעדיים. הרכישות מתבצעות במסגרות ייעודיות כגון אירועי מכירה וירידים, הזמנות דיגיטליות או באמצעות המעסיק.
הולכות ומתרבות כיום החנויות הקמעונאיות המשתייכות לצורה כלשהי של קמעונאות תאגידית. ארגונים אלה נהנים מיתרון לגודל, כגון כוח קנייה מוגדל ועובדים מיומנים יותר.
סוגים עיקריים של ארגונים קמעונאיים: