נוטים לחלק את השפות הגרמאניות לשלוש קטגוריות: שפות גרמאניות מזרחיות, שפות גרמאניות מערביות, ושפות גרמאניות צפוניות.
כל השפות הגרמאניות המזרחיות נכחדו.
ישנם בעולם 515 מיליון דוברי שפות גרמאניות כשפות אם, רובם דוברי גרמנית (128 מיליון דוברים, רובם כשפת אם) או אנגלית (ישנם יותר דוברי אנגלית, אך רובם כשפה שנייה).
כל השפות הגרמאניות המודרניות נכתבות בימינו באלפבית הלטיני, למעט יידיש, הנכתבת באלפבית העברי.
מאפיינים
השפות הגרמאניות מתאפיינות בכמה מאפיינים לשוניים ייחודיים:
חוק גרים – כלל חילוף העיצורים, שהוא מהמאפיינים הבולטים יותר. (לדוגמה: foot/Fuß/voet לעומת pied בצרפתית או pēda בלטבית).
הטעמת ההברה הראשונה במילה או ההברה הראשונה של השורש.
"אומלאוט", שינוי תנועה באמצע השורש. (לדוגמה: foot→feet/Fuß→Füße).
קיומם של פעלים חזקים ופעלים חלשים. פעלים חזקים הם פעלים אשר במעבר לצורות ה-past וצורות ה-perfect, משתנה בהם אות במרכז השורש (לדוגמה: ring→rang→rung/ringen→rang→gerungen); פעלים חלשים הם פעלים אשר במקרים אלו מתווספות אליהם סופיות כמו t או d (לדוגמה: look→looked→looked/fragen→fragte→gefragt).
יצירת שייכות על ידי הוספת ~s בסוף מילה (לדוגמה: man→man's/mann→mannes).
ערך הפלגה דומה (לדוגמה: rich→richer→richest/reich→reicher→reichst).