מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה עם הערך דמוקרטיה חלולה.
| ||
מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה עם הערך דמוקרטיה חלולה. | |
דמוקרטיה לא ליברלית או דמוקרטיה א-ליברלית[א] (באנגלית: Illiberal democracy) הוא מונח המתאר משטר סמכותני שבו נערכות בחירות, אולם לאזרחים במדינה אין חירויות אזרחיות בסיסיות, שלא כמו ב"דמוקרטיה מהותית".
המונח הופיע בספר שפורסם ב 1995 "Towards illiberal democracy in pacific asia", ספר שטען כי בניגוד לחזון "קץ ההיסטוריה" האופטימי של פרנסיס פוקויאמה. האיזור של דרום ומזרח אסיה אינו מתכנס לדמוקרטיה ליברלית בסגנון המערב אלא קיבל תפנית לא ליברלית. הפילוסוף הפוליטי דניאל א' בל תרם לספר פרק על הקונפוציאניזם כמציע גישה אלטרנטיבית, לא ליברלית, לדמוקרטיה. המונח דמוקרטיה לא ליברלית זכה בהמשך לפופולריות בעקבות מאמר מאת פריד זקריה משנת 1997, כמונח ביקורתי לתיאור תופעת היחלשות ההגנה על זכויות אדם בסיסיות במדינות שבעבר נחשבו דמוקרטיות,
ישנן מדינות רבות שאינן ניתנות לסיווג ברור בין מדינות "חופשיות" ל"לא חופשיות", ונמצאות על הטווח בין דמוקרטיה לבין אנטי-דמוקרטיה. ישנם תאורטיקנים הטוענים כי דמוקרטיה לא ליברלית היא לא דמוקרטית מיסודה ולכן מעדיפים מונחים כגון "אוטוריטריזם", "אוטוקרטיה אלקטורלית", "סמכותנות אלקטורלית", "סמכותנות תחרותית", "לֶגָלִיזְם סמכותני", או "סמכותנות רכה". בדומה לכך, ההיסטוריון הישראלי יעקב טלמון טבע כבר בשנות החמישים את המונח "דמוקרטיה טוטליטרית" לתיאור מדינות שהן בעלות הליכים דמוקרטיים, אך מונעות פלורליזם.
שליטי דמוקרטיות לא ליברליות עשויים להתעלם או לעקוף מגבלות חוקתיות בכוחם, ולהוביל הלכה למעשה ל"הפיכה עצמית". מנהיגם אלו גם נוטים להתעלם מרצון המיעוט, מה שהופך את הדמוקרטיה לבלתי ליברלית. בחירות בדמוקרטיה לא ליברלית לעיתים קרובות עוברות מניפולציה כלשהי, ומשמשות כדי להכשיר את השליטים, ולא כדי לבחור את המנהיגים וקובעי המדיניות במדינה בפועל. מדינה בעלת סממנים דמוקרטיים לכאורה הפוגעת בשוויון בין האזרחים ובזכויות האדם קרויה דמוקרטיה חלולה.
הפילוסוף הגרמני יאן-ורנר מולר, מומחה למשטרים דמוקרטיים מאוניברסיטת פרינסטון, טוען כי דמוקרטיה לא ליברלית היא בגדר סתירה וכי לא תיתכן דמוקרטיה מודרנית שתגביל את "חופש הדיבור וההתאספות, את הפלורליזם בתקשורת או את ההגנה על מיעוטים". מולר כותב כי בעוד המונח שימש במקור כלי לביקורת, פוליטיקאים פופוליסטים אימצו אותו כמייצג אידאולוגיה לגיטימית לכאורה.
המושג "דמוקרטיה לא-ליברלית" נולד מהתפכחות. בימים העליזים שלאחר נפילת הקומוניזם שלטה, לפחות במערב, מעין אופטימיות דמוקרטית. "קץ ההיסטוריה" הושג, לכאורה, ונדמה היה כי הדמוקרטיה ושלטון החוק ילכו תמיד יד ביד. אך עד מהרה התברר כי אוכלוסיות בוחרים ברחבי העולם, במדינות שיצאו זה לא כבר לעצמאות, מצביעות למועמדים המנצלים את כוחם לדיכוי מיעוטים ולפגיעה בזכויות יסוד. המסקנה הייתה ברורה: דמוקרטיה גרידא, במובן של קיום בחירות חופשיות, אינה מספיקה. נדרש גם חיזוק הליברליזם, כלומר הגנה על מיעוטים ועל חירויות האזרח של הפרט.
בשנים האחרונות, פוליטיקאים כמו ראש הממשלה ההונגרי ויקטור אוֹרבן והמנהיג הטורקי רג'פּ טאיפּ ארדואן הפיחו חיים חדשים במונח "דמוקרטיה לא-ליברלית", והפכו אותו ממונח ביקורתי לאידיאל חיובי. ארדואן, המדגיש ערכי מוסר אסלאמיים מסורתיים, החל להציג עצמו כ"דמוקרט שמרן". אורבן, בנאום שנוי במחלוקת שנשא בשנת 2014, הכריז על שאיפתו לכונן בהונגריה "מדינה לא-ליברלית". כעבור שנה, בהקשר של משבר הפליטים, הכריז אורבן על סוף העידן שכינה "בְּלה-בְּלה ליברלי" וחזה כי אירופה כולה תאמץ את חזון הפוליטיקה "הנוצרית והלאומית" שלו.— יאן-ורנר מולר, "דמוקרטיה לא-ליברלית? אין דבר כזה", תרגום: יניב פרקש, הזמן הזה, 2018
שלמה אבינרי כתב במאמר משנת 2018 כי:
כאשר אורבן מכנה את גישתו "דמוקרטיה לא ליברלית" הוא כמובן מעוות את עצם משמעותה של הדמוקרטיה. הדמוקרטיה המודרנית – בניגוד לדמוקרטיה הקלאסית כמו זאת שהייתה באתונה, שהוציאה להורג ברוב קולות באספת עם את סוקרטס – מודעת היטב לסכנה של עריצות הרוב ולכן הקימה מוסדות מתווכים: מסגרות חוקתיות, ריבוי מפלגות, בתי משפט, עיתונות הנהנית מחופש דיבור וביקורת. אלה מאזנים בין החלטות הרוב לשמירה על זכויות המיעוטים. הסתמכות בלעדית על עקרון הרוב היא המבדילה בין פופוליזם לדמוקרטיה.
שיטות ממשל | |||||
---|---|---|---|---|---|
צורות שלטון | |||||
מונרכיה | מונרכיה חוקתית • אוטוקרטיה • מונרכיה פדרלית • מונרכיה מסורתית | ||||
רפובליקה | רפובליקה אסלאמית • רפובליקה פדרלית • פדרציה חוקתית • משטר נשיאותי • משטר חצי-נשיאותי • רפובליקה עממית • פדרציה מסורתית | ||||
מקור כח | |||||
דמוקרטיה |
| ||||
ריכוז כח |
| ||||
שונות | משטר כלאיים • ליברליזם • ליברטריאניזם • דמוקרטיה לא ליברלית • דמוקרטיה חלולה • תאוקרטיה • קורפורטיזם • מריטוקרטיה • טטררכיה | ||||
ראו גם בפורטל:מדע המדינה |