מַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן היא מסכת במשנה ובתלמוד העוסקת בחול המועד, הלכותיו ובדיני אבלות. דיני האבלות שבה, שהם רוב הפרק השלישי, הם מהדברים הבודדים המותרים ללימוד בתשעה באב.
על מנת להבדיל את המסכת מכלל סדר מועד, נקראה המסכת "מועד קטן", כיוון שרובה עוסק בחולו של מועד. רוב הראשונים והגאונים קוראים לה מסכת משקין על פי המילה הראשונה של המסכת (בדומה למסכת ביצה).
בתלמוד הבבלי יש למסכת זו 28 דפים על פי דפוס וילנא.
לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, המסכת היא מסכת האחת עשרה בסדר מועד שבמשנה ובתלמוד. וכך הוא מקומה על פי סדר התלמוד הבבלי שבידינו. הרמב"ם מציין כי רבי "סידר אחר מגילה מועד קטן, מפני שיש בינו ובין ימי פורים הצטרפות, שבשניהם אסור התענית וההספד".
לעומת זאת מדברי רש"י ותוספות בסוף המסכת נראה שיש להם סדר אחר בסידור המסכתות ומסכת זו היא אחרונה בסדר מועד, ולאחריה באה מסכת יבמות שהיא הראשונה מסדר נשים. וכך הוא מקומה בתלמוד הירושלמי שבידינו.
בסה"כ במסכת 24 משניות.
פירוש רש"י המודפס על המסכת איננו מרש"י, אלא מורכב ברובו הגדול מפירוש רבנו גרשום, ורק פחות מעשרים אחוז ממנו נלקחו מפירוש רש"י. בעל דקדוקי סופרים כבר שיער כי הפירוש המודפס על הדף הוא מרבנו גרשום מאור הגולה, ובמקומות בהם לא פירש, הוסיפו המדפיסים מפירושו של רש"י. פירוש רש"י למסכת פורסם על ידי אפרים קופפר (בשנת תשכ"א) מתוך כתב יד שנמצא בספריית האסקוריאל בספרד (ודפים בודדים מתלמוד בבלי מועד קטן עם פירוש רש"י דפוס ראשון שבספרד (ואדי אלחאגרא, ה'רמ"ב)). ועם הוספות (על פי השוואה להכתב יד, ודפים נוספים מדפוס ספרד שהגיעו לידינו בינתיים, ועין יעקב דפוס ראשון (פיזרו, רע"ו), ועל פי השוואה לחיבורי הראשונים (ובראשם הנלקט מרש"י על הרי"ף) והאחרונים המעתיקים מפירוש רש"י) על ידי יוסף יצחק קעלער (בשנת תשס"ז), והפירוש הזה מיוחס לרש"י (על פי השוואת נוסח הכתב יד לנוסח דפוס ספרד והעתקות הראשונים וראשוני האחרונים שהשתמשו בפירוש רש"י שבכתבי יד או דפוס ספרד (רבינו עובדיה מברטנורא, ר' אייזיק שטיין בביאורו על הסמ"ג, רבינו יעקב בן חביב בעין יעקב (דפוס ראשון), ורבינו שלמה סירליאו (מפרש הירושלמי)]. פירוש רש"י המודפס סביב פסקי הרי"ף (בסוף המסכת), נאמן כמעט לחלוטין לפירוש רש"י האמיתי (שבכתב יד אסקוריאל), והוא משמש כעד נוסח נוסף. אמנם, ברוב המסכתות פירוש רש"י להלכות הרי"ף איננו אלא עיבוד דברי רש"י, ואין הוא נאמן למקור, אולם במסכתות מועד קטן וסוכה מדובר בהעתקה מדויקת על פי רוב של פירוש רש"י לתלמוד.
פירוש התוספות על המסכת הוא מרבנו שמואל בן רבנו אלחנן נכדו של ר"י הזקן (ובדף ב ע"ב ד"ה קא מרפויי נלקח מפירוש רשב"ם שנעתק על ידי האור זרוע בהלכות שבת מלאכת חורש).
חיבור נוסף על המסכת הוא שיטה לתלמיד רבנו יחיאל מפריז המיוחס ככל הנראה לרבנו ידידיה בן ישראל מנירנברג, תלמיד חבר של המהר"ם מרוטנבורג.
החיבור המודפס סביב הרי"ף בכותרת פירוש רבינו נסים (=הר"ן) איננו פירוש הר"ן אלא החיבור 'נמוקי יוסף' מרבי יוסף חביבא. וכבר עמדו על כך מדפיסי ש"ס וילנא וציינו את שני המחברים, בצורה הבאה: (רבנו ניסים) .
מסכתות ששה סדרי משנה | ||
---|---|---|
זרעים | ברכות (ב י) • פאה (י) • דמאי (י) • כלאיים (י) • שביעית (י) • תרומות (י) • מעשרות (י) • מעשר שני (י) • חלה (י) • ערלה (י) • ביכורים (י) | |
מועד | שבת (ב י) • עירובין (ב י) • פסחים (ב י) • שקלים (י) • יומא (ב י) • סוכה (ב י) • ביצה (ב י) • ראש השנה (ב י) • תענית (ב י) • מגילה (ב י) • מועד קטן (ב י) • חגיגה (ב י) | |
נשים | יבמות (ב י) • כתובות (ב י) • נדרים (ב י) • נזיר (ב י) • סוטה (ב י) • גיטין (ב י) • קידושין (ב י) | |
נזיקין | מסכת נזיקין: בבא קמא (ב י) • בבא מציעא (ב י) • בבא בתרא (ב י) • סנהדרין (ב י) • מכות (ב י) • שבועות (ב י) • עדיות • עבודה זרה (ב י) • אבות • הוריות (ב י) | |
קדשים | זבחים (ב) • מנחות (ב) • חולין (ב) • בכורות (ב) • ערכין (ב) • תמורה (ב) • כריתות (ב) • מעילה (ב) • תמיד (ב) • מידות • קינים | |
טהרות | כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקואות • נידה (ב י) • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצים | |
ב – מסכת שיש עליה תלמוד בבלי י – מסכת שיש עליה תלמוד ירושלמי
|